באיזה שלב אתם נמצאים?

סימנים לזיהוי

16 באוגוסט 2015

סימנים לזיהוי הפרעת קשב אצל ילדים

הוא לא מפסיק לזוז. היא כל הזמן בתנועה. הוא מדבר בלי הפסקה. היא לא מצליחה לשבת בזמן המפגש בגן. אתם מתחילים לחשוד אך רוצים לתת לילד שלכם להיות מי שהוא. אתם לא רוצים להיות מההורים האלה שרצים לאבחן בגלל כל פיפס, אבל אם אתם יכולים לקבל עזרה, אז למה למנוע אותה ? והכי מטרידה העובדה שהם עוד כאלה קטנים, למה לחרוץ את גורלם כבר עכשיו? ויש עוד אין סוף התלבטויות…

חשוב שתדעו – לא לכל ילדה שובבה ולא לכל ילד פטפטן יש הפרעת קשב. יש להפרעה הזאת קריטריונים ברורים, ולכל אחד מהקריטריונים ישנן נגזרות-התנהגויותיו, שניתן להבחין בהן ולקטלג אותן. לפני שאתם מתחילים פרוצדורה של אבחון פורמאלי נסו לבחון האם הילד שלכם עונה על הקריטריונים להפרעת קשב.

בחרנו להציג בפניכם את הקריטריונים לזיהוי הפרעת קשב, שמוכרים בכל העולם. בכדי לפשט את התמונה, פירטנו כל קריטריון להתנהגויות יומיומיות שאתם עשויים לראות בבית, בבית-הספר ובמסגרות אחרות.

 

הסימנים שמאפיינים אדם (או ילד) עם הפרעת קשב, ניכרים בשלושה תחומים עיקריים:
חוסר קשב, פעלתנות יתר (היפראקטיביות) והעדר שליטה בדחפים  (אימפולסיביות).
נפרט את המאפיינים של כל השלושה.

כאשר אתם קוראים את רשימת סימני הזיהוי זכרו:

  1. ההתנהגויות שמאפיינות הפרעת קשב מתעוררות בדרך כלל בילדות המוקדמת (עד גיל 12), ונמשכות לכל אורך מעגל החיים. במידה וילדכם אכן סובל מהפרעת קשב, ההתנהגויות שמאפיינות את ההפרעה יגרמו להיווצרות קשיים שפוגעים באיכות החיים, לפחות בשתי מסגרות, למשל, הקשיים יופיעו גם בבית-הספר וגם בבית.
  2. הסימנים לזיהוי הפרעת הקשב והמופיעים למטה, תקפים לגבי ילדיכם רק אם ההתנהגות המתוארת נמשכת כבר למעלה מחצי שנה. לא מדובר על הופעה חד-פעמית או על תקופה קצרה של קושי.
  3. התסמינים יכולים להיות שונים מאד בעוצמתם ובחומרתם בין ילדים שונים, אף אצל הילד עצמו. למשל, רמה גבוהה של תסמיני ההיפראקטיביות ורמה נמוכה של תסמיני קשב.

 

הסימנים הכתובים מטה מתייחסים לבנים ובנות כאחד עד גיל 18.

מומלץ לגשת לאבחון רפואי במידה ואתם מזהים –

  • עד גיל 17 – יש צורך בשישה מתוך תשעת התסמינים .
  • מגיל 17 ואילך – יש צורך בחמישה מוך תשעת התסמינים, כי ככל שגדלים מוצאים "קיצורי דרך" או "טריקים", כדי לפצות על הקושי.

סימנים לחוסר קשב

1- מתקשה להתמקד בפרטים ומבצע שגיאות של חוסר תשומת לב.

איך זה נראה?

בלימודים:

  • טועה בגלל חוסר ירידה לפרטים, למשל: כשכתוב "סמן מה שלא נכון" – מסמן את מה שנכון.
  • טועה בתרגילי חשבון פשוטים, למשל: ארבעה תרגילי חשבון, ששלושה מהם תרגילי חיבור ואחד חיסור – יפתור את כולם כחיבור.
  • עונה במסגרת שעורי הבית/מבחן על חלק מהשאלה, למרות שיודע את כל התשובה. למשל: מי אמר למי ומתי? עונה רק על מי אמר למי.
  • משאיר את הצד האחורי של דף העבודה/ טופס מבחן ריק, כי לא שם לב אליו.
  • קורא בדף מתוך ספר ומתקשה לזכור מה הוא קרא כאשר הוא מגיע לסוף העמוד.

בשעות הפנאי:

  • בחציית כביש לא שם לב ולא מסתכל לכל הכיוונים.
  • נתקל בבעיות בתיאום פעילויות עם חברים, על רקע של חוסר תשומת-לב לפרטים כמו שעה, מקום, סוג הפעילות.
  • שולח הודעות טקסט לאדם הלא נכון בטעות.

2 – מתקשה להחזיק קשב לאורך זמן.

איך זה נראה?

בלימודים:

  • לא מספיק להעתיק מהלוח.
  • מסתכל על המורה ולא יודע על מה היא מדברת כי בשלב כלשהו המחשבות ברחו לכיוון אחר.
  • המורה מעירה על בעיות בהקשבה או על חולמנות.
  • משחק עם חפצים או מקשקש במחברת במהלך השיעור על מנת להישאר קשוב.
  • רוב הטעויות במבחן מתבצעות בשאלות האחרונות של המבחן.
  • מסיים מבחן לפני הזמן בלי לבדוק אותו כי אין לו כבר סובלנות לכך.
  • יש הבדלים בצורת הכתב בין תחילת הכתיבה לבין האופן שבו כותב לאחר זמן מסוים.

בשעות הפנאי:

  • משתעמם מהר מכל צעצוע או משחק.
  • לא שם לב שהגיע תורו במהלך משחק מרובה משתתפים.
  • מתקשה להתמיד בפעילות כמו חוגים או תנועות נוער בגלל אובדן עניין.
  • מתקשה לעסוק בפעילות אחת לאורך זמן. או קופץ בין מטלות שונות. למשל מתחיל לסדר תיק, מפסיק, הולך להתקלח/לאכול, חוזר לסדר את התיק.
  • זקוק להפסקות מרובות בזמן ביצוע מטלות מונוטוניות או משעממות (עבורו), כמו סידור החדר, סידור התיק לביה"ס, הכנת שעורי בית וכדומה.
  • במהלך צפייה בסרט מאבד את הקשב ומפספס חלקים מן העלילה.

 

3 – מקשיב חלקית לדברים שנאמרים לו.

איך זה נראה?

בלימודים:

  • המורה מדווחת שהילד אינו יוצר קשר עין, בדרך כלל מביט החוצה.
  • מתקשה לשמור על קשב במהלך שיחה (אחד על אחד או בשיחה קבוצתית), ומאבד חלקים מן השיחה כתוצאה מכך.

בשעות הפנאי:

  • מתקשה לשמור על קשב במהלך שיחה (אחד על אחד או בשיחה קבוצתית) ומאבד חלקים מן השיחה כתוצאה מכך.
  • תוך כדי שיחה הוא מתעסק בדברים אחרים, אינו יוצר קשר עין.
  • החברים והאחים מתלוננים שהוא לא מקשיב להם.

4 – אינו עוקב אחר הוראות במלואן.

איך זה נראה?

בלימודים:

  • קורה שמשאיר שאלות במבחן ללא מענה למרות שנשאר זמן.
  • מסיים בכיתה אחרון את דפי העבודה.

בשעות הפנאי:

  • ממלא בבית רק אחר החלק הראשון של ההוראות שנותנים לו, בעוד שלהורה נראה שהוא הקשיב להוראה כולה. למשל: כבה את הטלוויזיה ובוא – מכבה את הטלוויזיה ולא בא.
  • מתקשה בביצוע מטלה מורכבת וצריכים לחלק אותה לחלקים.
  • מתקשה לסיים דברים שהתכוון לעשות כמו לסיים משחק, לקרוא ספר.
  • מתקשה לעקוב אחר הוראות משחק חדש בשמיעה או קריאה ראשונה.
  • קורה שצריך לסיים עבורו מטלות שהתבקש לעשות, בגלל שהתחיל והפסיק באמצע.

5 – מתקשה בארגון משימות ופעולות.

איך זה נראה?

בלימודים:

  • דפי העבודה של הילד מפוזרים.
  • שוכח להכין את התיק לביה"ס.
  • מתקשה לארגן את תיק בית הספר. באמצע השנה עדיין נעזר במערכת כתובה או בהורים.
  • מרבה לצאת מהשורות בדף, כותב בצורה לא מסודרת (מילים מחוברות, רווחים לא מסודרים).
  • דוחה הכנת שיעורי בית ולימוד למבחן. מתחיל להכין מטלות מורכבות כמו עבודות הגשה ברגע האחרון.

בשעות הפנאי:

  • כשמכינים יחד את שעורי הבית, מתקשה לכתוב ולהקשיב באותו הזמן.
  • מתקשה לספר על חוויות שעבר באופן ברור ומסודר, תוך חוסר הבחנה בין עיקר לטפל.
  • מבצע משימות באיטיות לא אופיינית להתנהגותו הכללית.
  • מתקשה לארגן תשובה מסודרת לשאלה פתוחה בעל פה. למשל: איך היה בחוג? בעוד שעל שאלות סגורות וקצרות של "כן / לא" יענה ביתר קלות.
  • החדר בבית נראה מבולגן.

6 – נמנע מביצוע מטלות הדורשות מאמץ מנטלי מתמשך.

איך זה נראה ?

בלימודים:

  • מתחמק מביצוע מטלות לימודיות.
  • מתקשה באופן חריג לעסוק במקצועות לימוד שאינם מעניינים אותו.
  • קשה לו להשקיע מאמץ גם בדברים שחשובים לו כמו מבחן גדול, פעילות בית ספר חשובה.
  • לא מכין ש.ב. במשך תקופה ארוכה.

בשעות הפנאי:

  • מאבד עניין מהר כשמקריאים לו סיפור או כשקורא ספר.
  • בוחר במטלות קלות.
  • יש לו נטייה למצוא הסברים על מנת לדחות, להתחמק ולהימנע מלעשות דברים.
  • נראה שאינו מתעניין בדברים לעומק.
  • נרתע ממשחקי חשיבה מורכבים.

7- נוטה לאבד דברים.

איך זה נראה?

בלימודים:

  • מאבד ציוד לימודי באופן קבוע, כמו עפרון, עט, קלמר וכדומה.
  • מאבד פרטי לבוש בביה"ס.
  • שוכח היכן השאיר את התיק שלו (לא כאקט של מרדנות).

בשעות הפנאי:

  • נוטה לאבד כסף / מפתחות / חפצים שלקח לבית הספר או לחבר.
  • קורה שבמהלך סידור תיק לבית הספר מגלה שאיבד ציוד.
  • איבד טלפון נייד יותר מפעם אחת.
  • הולך לשחק, למשל עם כדור, וחוזר בלעדיו.
  • משקיע זמן רב בחיפוש אחר דברים שנעלמו לו.

8 – מוסח בקלות על ידי גירויים חיצוניים.

איך זה נראה?

בלימודים:

  • מתקשה להתמקד במתרחש בכיתה, בחוג או בבית כשיש רעש רקע פתאומי, גם אם הוא קטן ולכאורה לא מורגש. למשל: התעטשות או שיעול, תזוזה של כיסא, רעש של רישום על הלוח.
  • אי נוחות סביבתית גורמת לקושי בהקשבה למורה, לחבר, או לכם.

בשעות הפנאי :

  • כאשר ילדכם לומד למבחן הוא דורש שקט מוחלט או תנאים מיוחדים כדי להתרכז.
  • במהלך שיחה עמו הוא נוטה לאבד את חוט המחשבה לעיתים קרובות.
  • קורה הרבה שגירוי קטן הופך עבורו למפריע ומשמעותי מאוד. למשל: עקיצת יתוש, שריטה קטנה, לחישה, נגיעה אקראית, לכלוך על הבגד.

9 – שכחן.

איך זה נראה?

בלימודים:

  • שוכח להעביר אליכם פתקים מבית הספר, וההפך – שוכח למסור בבית הספר טפסים חתומים, כסף לפעילויות וכו' (הפתק נשאר בתיק, נמצא אצל הילד).
  • שוכח להביא לבית הספר ספרים, ציוד לימודי, עבודות להגשה וכדומה.
  • שוכח אירועים חשובים כמו מועדי בחינות / פעילות עם חברים.
  • קורה הרבה שלא זוכר על מה דיברו איתו בכיתה, אפילו זמן קצר אחרי שהדברים נאמרו.

בשעות הפנאי:

  • נוטה לשכוח פעילויות שגרתיות יום יומיות כמו לצחצח שיניים או להסתרק.
  • שוכח היכן מניח את חפציו.
  • שוכח מעילים, מטריות, כובעים, ציוד של חוגים.
  • שוכח למסור הודעות.
  • קורה שמגיע לחוג ומגלה שחסר לו: פריט ביגוד/ תווים וציוד הכרחי אחר.

 

סימנים להיפראקטיביות ואימפולסיביות

אלה הם הסימנים שמאפיינים ילד עם פעלתנות יתר (היפראקטיביות) והיעדר שליטה בדחפים (אימפולסיביות) :

1 – לעיתים קרובות הילד מניע את ידיו ואת רגליו או מתפתל בכיסא.

איך זה נראה?

  • הילד מזיז ידיים ורגליים מעבר למקובל.
  • מתפתל וזז בכיסא מעבר למקובל, בכיתה, בסלון, בזמן הכנת שעורי הבית, בזמן הארוחה מחפש סיבות לקום.
  • נוטה לשרבט בכל מקום.

2 – הילד מרבה להסתובב בכתה, או במצבים אחרים בהם מצופה ממנו לשבת.

איך זה נראה?

  • בבית הספר מדווחים שמתקשה לשבת לאורך זמן, או שקם לפתע באמצע השיעור ללא אישור.
  • מרבה לקום במהלך ארוחות משפחתיות, וכן במהלך הכנת שעורי בית, במהלך משחק קבוצתי, באמצע פעילות בחוג. נוטה למצוא סיבות לקום כי מתקשה לשבת.
  • מתקשה בישיבה בנסיעות ממושכות.

3 – הילד מתרוצץ ומטפס בצורה מוגזמת בסיטואציות לא מתאימות.

איך זה נראה?

  • נמשך לפעילויות מסוכנות.
  • מרבה להפוך פעילות לא מסוכנת למסוכנת. למשל, מטפס על מגלשה במקום להתגלש, מחליק על מעקה המדרגות במקום לרדת במדרגות.

 

4 – הילד מתקשה לשחק או לעסוק בפעילויות פנאי ברגיעה ובשקט.

איך זה נראה?

  • מרגיש הרבה או נותן תחושה שהקצב לא מתאים לו, למשל אומר הרבה: "נו כבר!"
  • זקוק לעומס של פעילויות, חוזר הביתה אחרי יום עמוס ושואל: "מה עושים עכשיו?"
  • מתקשה לשחק בשקט. גם בפעילות שקטה כמו ציור הוא מדבר לעצמו או מזמזם.

5 – הילד נמצא בתנועה מתמדת, לעיתים נדמה כאילו הוא מונע ע"י מנוע.

איך זה נראה?

  • מרבה לשחק בחפצים שבהישג ידו, בשיער או בשרשרת.
  • נראה פעיל רוב שעות היום, נראה שלא נח לרגע.
  • מרבה להשמיע קולות (זמזום, צפצוף, שריקה, תיפוף, רקיעה ברגלים.)
  • נוגע בכל דבר.

6 – הילד נוהג לדבר בלי הפסקה.

איך זה נראה?

  • המורה מעירה לו על פטפטנות.
  • מספר סיפורים ומרבה לשאול שאלות, לעיתים בצורה מוגזמת או בזמן לא מתאים.
  • קורה הרבה שמבקשים ממנו לתת לאחרים לדבר.
  • האם ביחס לסביבתו הוא מדבר יותר מאחרים ?

7 – פולט תשובות לפני סיום השאלה.

איך זה נראה?

בלימודים:

  • הילד ממהר לענות את התשובה עוד לפני שמסיימים לשאול את השאלה או שניתנה לו הרשות לדבר.
  • קוטע אחרים בזמן שהם מדברים. מפחד שישכח מה רוצה להגיד או כי הוא חושב שהוא יודע מה הם רוצים להגיד ואין לו סבלנות להמתין.

בשעות הפנאי:

  • מרבה להגיד דברים מבלי לחשוב עליהם עד הסוף (חוסר טאקט).

8 – ילדיכם מתקשה להמתין לתורו.

איך זה נראה?

  • מתקשה להמתין לתורו במשחק קבוצתי.
  • חוסר הסבלנות שלו בהמתנה בתור יוצר חיכוכים בין הילד לסובבים אותו ( עם האחים, אתכם, או עם חברים(.

9 – הילד מתפרץ ומפריע לשיחה או למשחק של אחרים.

איך זה נראה?

  • עונה בכיתה מבלי להצביע.
  • מציק לילדים אחרים כאשר הוא משעומם (לא כאקט של מרדנות).
  • מפריע במהלך שיחות טלפון של אחרים.
  • נכנס לדברי החברים ובני המשפחה.