באיזה שלב אתם נמצאים?

אבחון פסיכו-דידקטי

16 בנובמבר 2017

אבחון פסיכו-דידקטי

Although there have been no studies to indicate an accurate percentage, it is believed that Learning Disabilities (LD) affect between 5 and 10 percent of the population. The most common are: Dyslexia, Dysgraphia, Dysphasia, Dyspraxia, Dyscalculia and Dysorthography

אבחון רפואי להפרעת קשב ואבחון פסיכו-דידקטי או אבחון דידקטי, בגרסה המקוצרת שלו (שבודקת רק את לקות הלמידה ולא את הפן הרגשי), הם פעמים רבות שני חלקים של אותו תהליך שאתם עוברים עם הילד שלכם. ייתכן שניגשתם לאבחון עם הילד שלכם, כי זיהיתם בעיה וניסיתם להבין מהי; האבחון הפסיכו-דידקטי העלה חשד להפרעת קשב שאותו הלכתם לבדוק אצל נוירולוג או פסיכיאטר. ייתכן גם שעברתם תהליך הפוך: אחרי האבחון הרפואי ואחרי שהילד התחיל טיפול אינטגרטיבי, הצלחתם לראות שקיימות בעיות נוספות שהפרעת הקשב מיסכה עד כה. כי זאת יש לדעת: קל מאד להתבלבל בין הפרעת קשב (ADHD) ובין הפרעות אחרות, כמו ליקויי למידה (דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה), וטוב עשיתם שבודדתם וטיפלתם בהפרעת הקשב (ADHD). במקביל, עליכם לבדוק מה מתלווה לה.
שילוב האבחון הפסיכו דידקטי עם האבחון הרפואי, ייתן לכם אבחנה ברורה ומדויקת שתאפשר טיפול מתאים בילדיכם.

 

מהו אבחון פסיכו-דידקטי   ?
מטרת האבחון היא להעריך את התפקודים השכליים / קוגניטיביים הפועלים בבסיס הלמידה ולבחון את השפעתם על החוזקות והכשלים בתפקודו הלימודי של התלמיד. כל זאת, בהתייחס ליכולות ולקשיים בתחום האישיותי, הרגשי, ההתנהגותי והחברתי, ולמידת השפעתם של אלו על תפקודו. האבחון נמשך מספר שעות וכולל מבחני נייר ועפרון, קריאה ושיחה – הוא בודק אינטליגנציה, יכולות, כישורים, לקויות למידה ומצב רגשי.

 

מי רשאי לערוך אבחון פסיכו-דידקטי ?
פסיכולוג מומחה שהוכשר לביצוע אבחון דידקטי (כמו פסיכולוג חינוכי), או מכון שיש בו פסיכולוג מומחה שהוכשר לביצוע אבחונים דידקטים ומאבחן דידקטי. האבחונים ייערכו בנפרד – אבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי. הפסיכולוג המומחה הוא שיגבש את המסקנות הסופיות, יעשה את האבחנה המבדלת וייתן את ההמלצות הנובעות משני האבחונים גם יחד.

 

מה ההבדל בין אבחון פסיכו-דידקטי לאבחון דידקטי ?

אבחון פסיכו-דידקטי הוא מעין אבחון משולב אשר בודק שני תחומים אצל הנבדק –האם קיימת לקות למידה וההשפעה הרגשית שיכולה להשפיע או להיות מושפעת מלקות הלמידה. כלומר, האבחון הפסיכו-דידקטי מטרתו, לקבל תמונה רחבה יותר אצל הנבדק ולערוך אבחנה מבדלת בין קשיי למידה, לקות למידה ובין קשיים רגשיים. מדובר באבחון שהוא יותר מקיף ויותר ארוך משמעותית מאבחון דידקטי אשר בודק רק את קיומה של לקות למידה.

 

איך בוחרים מאבחן / מכון ?

  • וודאו שהפסיכולוג המאבחן, מודע להנחיות של משרד החינוך ומאבחן לפי שיטת CHC או בשמה השני CBA ( Cross battery analysis) .
  • וודאו מראש כי איש המקצוע שמאבחן עבר הכשרה מתאימה לאבחן בהתאם לגיל הנבדק. ישנם מאבחנים מסויימים אשר מיומנים באבחון לקויות למידה בטווח גילים רחב, אחרים מתמחים בגילים מסוימים.
  • אם הנבדק הוא רב לשוני או שהעברית אינו שפת אמו, אז מומלץ לערוך את האבחון אצל מאבחן שדובר בשפת האם של הנבדק או שתהיה התייחסות באבחון שהנבדק הוא רב לשוני.
  • איספו חוות דעת והמלצות – היות ומרבית האבחונים נערכים באופן פרטי, בדקו מהי ההכשרה של איש המקצוע, שנות וותק, וניסיונו בעבודה עם מסגרות חינוך כמו זו בה לומד הילד שלכם. התיעצו עם גורמים במסגרת החינוכית, רופאים ומכרים אשר עברו תהליך דומה. קבלו את ההחלטה על סמך המידע שאספתם.
  • בידקו שיש כימיה ביניכם לבין מטפל – בשיחתכם הטלפונית עם המאבחן חשוב להרגיש שיש כימיה עם המטפל, שאתם מבינים מה הוא אומר ומרגישים שיש ביניכם תקשורת טובה.
  • בקשו מועד לקבלת תוצאות האבחון – יש לבקש בשיחה המקדימה הערכת מועד לקבלת הדוח עם תוצאות האבחון. לרוב פרק זמן סביר הוא עד שבועיים.
  • נטרלו את גורם העייפות – כדאי לחפש מאבחן שעובד בשעות הבוקר, על מנת לנטרל את גורם העייפות – משתנה קריטי אצל ילדים עם הפרעת קשב.
  • רכזו את כל המידע שתקבלו בטלפון הנייד – כאשר אתם מקבלים מס' טלפון של מאבחן, כתובת או המלצה – רישמו אותם מייד בטלפון הנייד ואל תרשמו על פתק שעלול להיעלם.
  • יש לזכור כי התאמות במתימטיקה ובאנגלית דורשות ביצוע תוספת של מבדקים לאבחון "הסטנדרטי". הדבר דורש כי המאבחן יהיה מוסמך להעביר מבדקים אלו והדבר דורש תוספת כספית לעלות האבחון.

 

עלויות:

  • לאו דווקא מי שיותר יקר הוא יותר טוב – לאור העובדה כי מדובר בשוק פתוח, תמצאו פערי מחירים. לכן לא נוכל להגיד מהו המחיר הנכון. גם בנושא זה עדיף לקבל המלצה ממישהו שאתם מכירים שהתנסה בתהליך ולבחור את המאבחן על סמך ההמלצה ולא על סמך המחיר.
  • מלגת מימון לאבחון הפסיכו-דידקטי או אבחון מוזל – במקרה שיש בעיות כספיות חמורות, יש אפשרות לנסות להשיג מלגת מימון לאבחון הפסיכו-דידקטי או אבחון מוזל. בכל רשות יש מכסה של ילדים שיכולים לעבור אבחון דרך השירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח).

לקבלת פרטים פנו ליועצת בית הספר.

  • חשוב לזכור כי בניגוד לאבחון להפרעת קשב (ADHD) אשר ניתן לכל המבוטחים, אבחון פסיכו-דידקטי או אבחון דידקטי לא מצוי בסל השירותים הבסיסי שמציעות רוב קופות החולים. אבל חשוב להדגיש כי ניתן לעבור אבחון פסיכו-דידקטי או אבחון דידקטי בקופות החולים, אבל הדבר מותנה בגיל הנבדק, סוג הביטוח שיש למבוטח וכדומה. בניגוד לעבר האבחון אינו מוגבל לגיל 10 (כפי שהיה במשך תקופה ארוכה) ובחלק מהקופות ניתן לקבלו ללא הגבלת גיל. אבל בכל מקרה ביצוע האבחון כולל השתתפות עצמית אשר משתנה מקופה לקופה.

 

הכנה לאבחון:

  • הסבירו, באופן מותאם לגיל וליכולת ההבנה, לאן הולכים ומהי מטרת המפגש.
  • קשרו בין הקושי של הילד לאבחון – פעמים רבות האבחון מגיע בעקבות תלונות של הילד המודע לבעיותיו ולעתים בעקבות תלונות מהסביבה. יש להדגיש בפניו כי מדובר בניסיון לעזור לו למצוא דרכים להתגבר על קשייו, כגון: שגיאות כתיב, תחושה עצובה ללא סיבה, קושי להתרכז, להבין את הנקרא וכו'.
  • חזקו – במידה והילד אינו מודע למצבו הדגישו בפני הילד כי לכל אחד יש דברים שיותר קל לו לעשות וכאלו שיותר קשה, והמבדק הזה יחדד לו במה יותר קל לו ובמה יותר קשה.
  • הרגיעו את הילד – האבחון נועד לעזור לו ולסובבים להבין את היכולות והקשיים שלו ולחפש דרכים להתגבר עליהם או לפחות להתמודד עמם.
  • אין ציון – חשוב להדגיש בפני הילד שכל המבדקים הם ללא ציונים: "מה שאתה עושה זה טוב". ומה שיותר חשוב: "תשתדל לעשות את הכי טוב שאתה יכול".

מה להביא אתכם ביום האבחון?

  • מחברות
  • מבחנים
  • גיליון ציונים עדכני
  • וכל מסמך רפואי או אבחון מן העבר
  • ביום האבחון חשוב שילדכם יהיה במיטבו, ולכן אם חלה או אינו חש בטוב, חשוב לידע את המאבחן ולהתייעץ איתו באם לקיים את האבחון.

 

ומה עליכם לעשות בפגישת הסיכום?
להבין היטב את החלק של הסיכום וההמלצות: עליכם להבין את השורה התחתונה –  הדיאגנוזה מה יש לילדכם. להבין במדויק כל המלצה – מה עליכם לעשות. אם זה לא כתוב בבירור, דברו עם המאבחן, שאלו אותו כל שאלה שמטרידה אתכם. גם כאן, כמו בפגישת הסיכום של האבחון הרפואי, אנו ממליצים להכין מראש רשימת שאלות כתובה על גבי נייר או בטלפון הנייד.
אל תתביישו. בדיוק לשם כך ניגשתם אליו. אחרי שהבהרתם לעצמכם את הדברים, בקשו להוסיף את המלל לדוח.

 

מה עושים עם מסמך האבחון עצמו ?

  • לבדוק חתימות – כאשר אתם מקבלים את האבחון לידיכם עליכם לוודא שעל המסמך יש את החותמת המקורית וחתימה של המאבחן, אחרת תצטרכו לשוב אל המאבחן שנית.
  • ניילונית מסמכים – כשאתם מגיעים הביתה שימו את האבחון בשקית ניילון שתגן עליו.
  • להניח במקום קבוע בבית – כך תוכלו תמיד לזכור היכן האבחון נמצא.
  • סרקו למחשב – מומלץ לסרוק אותו למחשב. כך תמיד יש לכם עותק זמין ומוכן גם להדפסה.
  • צלמו כמה עותקים – לעת הצורך. לעולם אל תתנו לאף אחד את העותק המקורי !

מה עליכם לעשות עם המלצות האבחון?

ראשית, זו האחריות שלכם לטפל בהמלצות האבחון.

  • תנו לגורם המטפל עותק מצולם של סיכום האבחון והמלצותיו – כאשר באבחון יש המלצות לבית הספר – עליכם לתאם פגישה עם יועצת בית הספר.

חשוב שזה יהיה צילום ולא העותק המקורי.

  • בדקו יישום כל ההמלצות בדו"ח – בפגישה עצמה בדקו עם היועצת באיזו מידה בית הספר יוכל ליישם את ההמלצות: מתי מתקיימת "ועדת שילוב", שבה יוכלו לדון במתן שעות הוראה מתקנת לילד (אם הוא זקוק לכאלה), האם לבית הספר יש משאבים למתן טיפול רגשי/נפשי, יחידני או קבוצתי (אם הוא זקוק לכזה).
  • עליכם להיות כל הזמן עם יד על הדופק – חשוב להבין שלא מדובר כאן ב"שגר ושכח", שמרו על קשר רציף עם היועצת. זוהי תחילתה של "ידידות מופלאה" עם בית הספר. המשימה שלכם היא לדאוג לקיומה הרציף.
  • המשיכו במעקב מדי שנה – עליכם לקבוע פגישה עם היועצת ולבדוק שכל ההתאמות של ילדכם מיושמות. עליכם לוודא שבכל שנה מחדש מתקיים דיון על הדו"ח של הילד, על הצרכים שלו ויישום מחודש של ההמלצות – זו אחריות שלכם.

 

כאשר לילד יש קשיים נדרשת מעורבות אינטנסיבית של ההורים.

חשוב לפתח יחסים של קרבה ואמון עם צוות בית הספר. הקשר שלכם עם בית הספר אולי יתחיל ביישום ההתאמות אך עליכם לדעת שהוא לא נגמר שם. ישנן דרכי עזרה רבות בבית הספר שלא קשורות דוקא להתאמות.

אם תיצרו קשר טוב עם בית הספר, ותיצרו יחסים חמים עם המורים, תעזרו לייצר עבור ילדכם מסגרת תמיכה רחבה ככל האפשר, שתקל על התמודדויותיו ותחזק אותו בשעות הלימודים.