מרשם זה לא סתם

בשבועיים האחרונים העמותה העלתה קמפיין שעוסק בתופעה שלצערנו נפוצה מדי – העברת תרופות להפרעת קשב בין אנשים. בדיון שהתעורר בעקבות הקמפיין חשבתי שיהיה נכון להקדיש את הפינה שלי  השבוע לנושא, ונפגשתי עם ד"ר דותן קידר – מומחה בפסיכיאטריה, מנהל היחידה להפרעת קשב רמת חן, בשירותי בריאות כללית, ויועץ מקצועי של העמותה, לראיון שייתן תשובות לשאלות הרבות.

מרשם זה לא סתם… למה?

כאשר אנשים מעבירים תרופות להפרעת קשב למי שלא עברו אבחון מסודר, הם מסכנים אותם. זה חוסר אחריות, ומבחינת החוק זהו סחר בסמים.

מה הבעיה לתת לחברים ולמה צריך מרשם מיוחד?

לתרופות להפרעת קשב עלולות להיות השפעות לא רצויות, מה שאומר שיש אנשים שיכולים להיפגע מלקיחה של התרופה. התרופות האלה עלולות להעלות את הסיכון בין השאר להפרעות קצב לבביות, לחץ תוך עיני. אצל אנשים עם רקע של מחלת נפש ומצבים מאניים (מאניה דפרסיה) זה יכול לגרום למאניה או דפרסיה, להתקפים פסיכוטיים. ולכן אנחנו שמים דגש על בדיקת רופא כדי לוודא שהתרופה בטוחה לשימוש. יש פה סיכונים. אנשים שקיבלו תרופה מאחרים הם כאלה שאין עליהם מעקב רפואי, אין לנו שום משוב מה קורה איתם.

למה התרופה נמצאת בפקודת הסמים?

התרופות להפרעת קשב הן תרופות שניתנות במרשם ונמצאות תחת פקודת הסמים המסוכנים למרות שלא מדובר בסמים. אלה תרופות שמחייבות פיקוח מוגבר יותר ולכן הן נמצאות במסגרת שמחייבת מעקב של רישום וכספת, כדי שתהיה אכיפה וידיעה לאן הן מנותבות.

אם לי זה עזר, זה יעזור לכולם – מחשבה מוטעית, למה?

הרבה מאוד אנשים חושבים שאם הם לקחו את הכדור ולא קרה להם כלום או אם יש להם הפרעת קשב והכדור עזר להם, אז זה יעזור לכולם. נכון שיש אנשים שאין להם הפרעת קשב ולא קורה להם כלום, אבל גם יכול להיות שהם אנשים עם הפרעת קשב שלא אובחנה ולכן זה עוזר להם.
המחשבה שאם אני אקח כדור להפרעת קשב למרות שאין לי הפרעת קשב, וזה יעזור לי הוכחה כלא נכונה.
מחקרים הראו  שזה לא ממש עוזר למי שאין לו הפרעת קשב, לפעמים זה פשוט אפקט פלאסיבו.
אנחנו יודעים שהרבה אנשים עם חרדת בחינות לוקחים את הכדור באוניברסיטה, וככה חלק מהם מתמכרים
כי הם צריכים עוד ועוד, כדי לשמור על תחושת הביטחון, יש הסתגלות מאוד מהירה.

מה הסיכון למי שמקבל תרופה מחבר ללא פיקוח רפואי?

ראינו שיש סיכון למצבים רפואיים, וסיכון להתמכרות, רואים היום שיש יותר פניה לחדרי מיון בגלל שימוש
בתרופות האלה ללא מרשם. אנחנו גם יודעים שחלק מהאנשים לוקחים את התרופות האלה כדי ללמוד יותר ולישון פחות, מה שקורה זה שאתה לומד הרבה שעות בדחיסה וזה לא יעיל, ואתה לא משתמש בטיפול כדי להיות מרוכז אלא כדי להיות ערני. ברגע שאתה עושה את זה, אתה מסכן את עצמך.

אז למה אנשים חושבים שטיפול תרופתי יעזור להם גם אם אין להם הפרעת קשב?

התרופות מעלות במוח חומר שנקרא דופמין, שבין השאר תורם לביטחון עצמי ותחושה של מסוגלות. מחקרים על שימוש בתקופת מלחמת העולם השנייה, גילו אנשים שאמרו שהביצועים שלהם היו גבוהים יותר. הביטחון העצמי עלה, למרות שאנחנו יודעים שבפועל מבחינה אובייקטיבית אין שיפור קוגניטיבי כמו שחושבים.

במה עוד פוגע מי שמעביר תרופות להפרעת קשב לחברים?

חשוב לזכור שמדובר בתרופות שנועדו להפרעה רפואית, כשאנשים שלא צריכים לוקחים זה מייצר זילות בחשיבות הטיפול ובאבחנה. אני לא מכיר הרבה אנשים שמחלקים עוד תרופות, אנשים לא נותנים תרופות כמו מורפיום נגד כאבים, לחברים שכואב להם. יש רתיעה. גם אנטיביוטיקה לא מעבירים לחברים או בני משפחה כי זה ברור שצריך רופא בשביל זה וצריך מרשם

חשוב לזכור

טיפול להפרעת קשב הוא טיפול לכל דבר ולכן התרופות ניתנות אך ורק על ידי רופא. בקמפיין הזה אנחנו רוצים להעלות את הבעיה למודעות, להזהיר, ולהעלות מודעות לתוצאות שלא כל הציבור מודע אליהן. מי שמחלק
לאחרים בלי הערכה רפואית עלול לסכן אותם ומי שלוקח ולא עבר אבחון מסכן את עצמו.

אני רוצה להודות לד"ר קידר על הליווי המקצועי, של כל הפרויקט החשוב הזה
בהזדמנות זו אני רוצה להודות למשרד הפרסום גליקמן שמיר סמסונוב,  שיצרו את הקמפיין בתרומה כחלק מהליווי המקצועי והמסור שהם מעניקים לעמותה בשנה האחרונה ולשחקנים המתנדבים.