ד"ר רותי טראוב

בתאריך 7.3.18 התארחה אצלנו בדף הפייסבוק, ד"ר רותי טראוב. ד"ר טראוב, מרצה וחוקרת בפקולטה לרפואה של הדסה והאוניברסיטה העברית, מנהלת תכניות ההכשרה ומדריכה בכירה של התערבות COG-FUN וקלינאית מעל ל 25 שנה.

לפני שנתחיל, גישת ה "COG-FUN" היא גישת טיפול קוגניטיבית (Cognitive) תפקודית (Function) , שבאה לשפר ולקדם את איכות החיים והתפקוד של ילדים עם הפרעת קשב (ADHD), באמצעות משחק והנאה. כל מי שמעוניין להעמיק את ידיעתו בנושא, מוזמן להכנס למדריך שמפורסם אצלנו באתר וסוקר את הגישה.

לכל מי שפספס, לקטנו עבורכם חלק מהשאלות שנשאלו ע"י הגולשים שלנו בדף ובפניות אישיות. השתדלנו לשמור את השאלות והתשובות אותנטיות כפי שנכתבו.

חשוב להדגיש שאין לראות בתשובות שמופיעות כאן כייעוץ אישי.

שאלה -

המשפחה המורחבת שלנו לא מוכנה לקבל את הנוכחות שלנו באירועים – שלושה ילדים, שניים מתוכם עם הפרעת קשב – אומרים שהם לא מחונכים, שאי אפשר להיות איתם…

תשובה -

אני לא יודעת איזה התערבות טיפולית עברתם. חלק מתהליך התערבות ה-Cog-Fun, נותן מידע שימושי על האבחנה, מה המקור שלה ומה הביטוי. המידע מועבר בשיחה וגם בדפי מידע טובים מאוד, כולל הפניות לסרטונים.

סיכוי טוב, שאם יהיה לכם יותר ידע וכלים להסביר קודם לעצמכם, מדוע לילדים שלכם קשה, וללמוד להכיר היכן הם נפלאים, מה מרתק אותם ואיך אפשר ליהנות מהם – אולי אז תוכלו ליצור מפגשים אינטימיים יותר עם חלקים שונים של המשפחה. במפגשים תוכלו לסנגר על עצמכם וילדיכם ע"י העברת הידע שלמדתם וכך גם יתכן שתוכלו לגייס לעזרתכם את המשפחה ולומר להם כיצד הם יכולים אף לסייע.


שאלה -

מה בעצם נותנת שיטת ההתערבות הזו? כלים שהילד לומד רק במהלך הטיפול? כלים לבית? לבית הספר?

תשובה -

שיטת Cog-Fun פותחה על מנת לתת לאדם עם אבחנה של ADHD, (ילד, מתבגר, בוגר ומשפחה), כלים להבין את האבחנה וההשלכות שלה ולתפקד טוב יותר ביום-יום. הפרעת קשב ADHD, הינה אבחנה שיש לה מקור נוירו-ביולוגי ועל פי רוב מולד. מתבטא בקשיים המיוחסים לחלק הקדמי של המח – קשיים בניהול ובוויסות עצמי של רגש, מחשבה והתנהגות, עם השלכות רגשיות (דימוי עצמי, תחושת מסוגלות וקושי בזהות עצמית) וחברתיות, בסביבות שונות בהן האדם מתפקד.

הקשיים הללו פוגעים רבות בתפקודים שונים, לדוגמה עצמאות ביום-יום, המצופה על פי גיל הילד, מרגע הקימה בבוקר – התעוררות, התארגנות עם לבוש, רחצה ואכילה ולהיות מוכן בזמן לביה"ס/גן, דרך מעורבות בפעילויות בגן או בביה"ס, השתתפות בפעילויות משחק ולמידה (התארגנות עם הציוד, מעבר מפעילות לפעילות, התמדה בפעילות, למידת תכנים לימודיים או במפגש), עד השתלבות במשחק חברתי בהפסקות (אכילה בזמן ובאופן מאורגן, יציאה למשחק בחצר או משחק בפינות בגן). בהמשך, התארגנות עם מעבר חזרה הביתה לפעילות של הכנת שיעורי בית, או פעילויות פנאי או מפגש עם חברים או השתתפות בחוגים ושוב התארגנות לקראת ארוחת ערב ושינה.

כאשר יש קושי באחד או יותר מתפקודים אלה, הילד/המתבגר והוריו עלולים לחוש מצוקה, מערכת היחסים ביניהם נמצאת בסיכון ואיכות החיים של המשפחה כולה עלולה להיפגע.

היות ול-ADHD מקור נוירו-ביולוגי ועל פי רוב הוא תורשתי, במשפחות רבות יש יותר מאדם אחד המתמודד עם האבחנה, דבר שהופך את התפקוד המשפחתי למורכב יותר.

חשוב להבין ש-ADHD הוא מצב בריאותי המלווה את האדם לאורך חייו, במהלכם הוא נדרש להתמודד עם דרישות וציפיות משתנות, מתחדשות ומאתגרות. בנוסף הוא מתמודד עם תפקידים שונים בחיים, לאורך שנות התבגרותו, שבכולם עליו להתמודד עם האתגרים של הסביבה והתרבות המשתנה.

לכן, חשוב להבהיר שתוכנית ההתערבות Cog-Fun, פותחה על מנת לתת מענה לאנשים עם הפרעת קשב בקשיים התפקודיים לאורך החיים.

שלוש תכניות התערבות פותחו והן פונות לכל קבוצות הגיל השונות:
Cog-Fun לילדים – המתאים לילדים מגילאי 5-10 ולהוריהם.
Cog-Fun TEEN – למתבגרים בגילאי 12-18.
Cog-Fun-A – למבוגרים מגיל 18 ואילך.
כל התוכניות נחקרו ויש להן ראיות מחקר מבוססות, התומכות ביעילות ההתערבות.
אתמקד פה בהסבר על Cog-Fun לילדים, המתאים לילדים בגילאי 5-10 ולהוריהם.
נתחיל עם השאלה למי מתאים Cog-Fun ? מי מועמד מתאים לטיפול Cog-Fun לילדים?

  • ילד שגורם רפואי מוסמך (רופא המוסמך לאבחן הפרעת קשב), נתן אבחנה של ADHDאו חשד לאבחנה.
  • ילד עם יכולת שפתית טובה שמאפשרת שיחה (כאמור מגיל 5 ומעלה).
  • משפחה שפנויה לתהליך, שמצריך מאמץ להגיע ביחד עם הילד ולהיות יחד אתו בטיפול, כל שבוע, הורה וילדו, למשך כ- 15 שבועות.
  • משפחה או ילד שלא נמצאים כרגע במצב בריאותי אחר ("סוער"- משברי).

מאיפה מתחילים?
כאמור, כאשר המשפחה או הסביבה חשים שלילד יש קשיים ועולה חשד להפרעת קשב, השלב הראשון הוא לפנות לגורם רפואי מוסמך – רופא המוסמך לעסוק באבחון של הפרעת קשב.

למה זה חשוב? כי מדובר באבחנה נוירו-התפתחותית עם מקור נוירוביולוגי. חשוב שהרופא יאשר שאכן מדובר בחשד או באבחנה זו. לעתים יש מצבי בריאות דומים להפרעת קשב, או מצבי בריאות נלווים, שחשוב שרופא יכיר אותם ויוכל לתת אבחנה מבדלת. הוא גם יוכל להמליץ על מעקב או טיפול תרופתי או טיפולים נוספים אחרים בהתאם.

אבחנות אלו חשובות, על מנת שנטפל באופן המותאם לאבחנה ולא ניתן טיפול למישהו שזה לא הטיפול הנכון עבורו.

לאחר שרופא אבחן את הילד, ויש המלצה על טיפולCog-Fun , מתקיימת פגישה של המרפא/ה בעיסוק עם ההורים לשיחה, לשם קבלת מידע מירבי על הילד. הנושאים שעולים בפגישה, בין היתר, הם: העוצמות של הילד, מה הוא אוהב, איך נראה סדר יומו, מה מפריע להם ביומיום, מה מדאיג אותם, במה היו רוצים לקבל עזרה, מה הם והוא יודעים על האבחנה והאם הוא מטופל בטיפולים נוספים. בסיום הפגישה, מגדירים ביחד מטרות כלליות שאותם ההורים מבקשים לקדם. לאחר מכן מתחילה סדרה של 13 מפגשים טיפוליים.
המפגש הראשון הנו פגישת היכרות עם הגישה ונוהל המפגשים – לוח פעילות טיימר, קופסת הצלחות, מידע על התהליך, העברת חוויה של מקום מאוד בטוח ללמידה, התנסות והנאה משותפים. בהמשך מתמקדים במהלך הפגישות ביחידות שונות, שנועדו להקנות לילד ולהורה דרכים (אסטרטגיות) לניהול עצמי. לדוגמה: לעכב תגובה (לעצור), לברר מה השלבים והאם ביצעתי אותם (לבדוק), לגייס מאמץ לדברים שאני צריך יותר כוחות (למה, כמה, מה יעזור לי), לתכנן, לווסת, לנהל רגשות ולנהל את עצמי בין חברים.
כל אלו תפקודים שאינם פשוטים לילדים וכל שלב מוקנה תוך כדי משחקים רבים ומגוונים, כשההורה לומד להיות שותף בהקניה של יכולת זו ולהתאים את הסביבה או הפעילות לצרכי הילד. התהליך כולו נעשה באמצעות חיזוקים חיוביים רבים ותרגול של הכנסת שפה מעצימה ומחזקת הביתה. במהלך המפגשים יש ליווי רב להורים דרך מיילים, וואטצאפ, טלפונים או כל דרך אחרת המקובלת בין ההורה למטפל. מתקיימים מפגשי ביניים של ההורים עם המטפל, בהם בודקים מה מתאים להם וכיצד הם מרגישים בהעברת הלמידה הביתה וביישום. המטרה הינה לחזק מסוגלות ותפקוד, גם של הילד אך כמובן של ההורה, כי הוא סוכן השינוי של התהליך והוא זה שייקח את הפיקוד אחרי שהטיפול יסתיים.

ההורים שותפים מהשלב הראשון של התהליך, דרך כל שלבי ההתערבות, הם משתפים מה עובד להם יותר ומה פחות וביחד עם המטפל הם עושים התאמות בגישה ובאמצעים. ההורים לומדים לנהל את הבריאות של ילדם ומשפחתם. מכאן שיש המשכיות גם אחרי הטיפול, אותה ההורים מובילים. אם יש צורך בחיזוק, כמובן שמרפאה בעיסוק תוכל לתת מענה גם בהמשך.
מניסיון עם מאות משפחות שעברו את התהליך, המשפחה עוברת שינויים משמעותיים. הם לומדים שפה חדשה: שפה של העצמה וחוזקות, שפה של יצירת שיגרה ניהולית, שיח מודע יותר על האבחנה ומה ניתן לעשות כשעולה קושי (ותמיד יש מה לעשות וזה כיף), לומדים אסטרטגיות והתאמות כמו לוחות מסייע תפקוד (לוח התארגנות בוקר, שימוש בטיימרים, ועוד ועוד).
לגבי העברה לבית ספר – זה תלוי אם יש סוכן שינוי כלומר מורה מחויב שרוצה ללמוד את השפה ויכול לתמוך בהעברת השיטה אל סביבת ביה"ס. יש ניסיון טוב מאוד עם מורים שגילוי עניין.


שאלה -

ילד בכיתה ה' שכל ההתארגנות לקראת הלילה מלווה במשא ומתן בלתי פוסק, שיביאו לו את הפיג'מה, שישימו לו משחה על המברשת כדי שיצחצח, שיתנו לו עוד כמה דקות… איך נמנעים מהמהלך המייגע הזה כל ערב מחדש, עד מתי הוא יצטרך עזרה בזה?

תשובה -

זה אחד הנושאים ה"חמים" ביותר, איתם באים הורים לטיפול בשיטת Cog-Fun ולומדים אסטרטגיות לעקוף את הקושי. קודם מנסים להבין היכן טמונה הבעיה? אולי לילד יש קושי אמתי בזיכרון (קושי מאוד שכיח אצל אנשים עם הפרעת קשב, הם שוכחים מה אמרו להם לפני רגע, היכן הניחו חפץ, מה רצו לומר, מה צריכים לעשות בשלב הבא…. זה נראה כל כך לא הגיוני כי הרי כל יום, כל יום זה אותו דבר, אז מה הבעיה לזכור?? אז כן, יש בעיה אמתית בזיכרון. וניתן לעקוף את הקושי, על ידי התאמת הסביבה, כמו הכנת טבלה (עליה מתאמנים גם במהלך הטיפול), אותה מציירים יחד וחושבים יחד היכן לשלב משימות ופעולות, לומדים שלב שלב ומתרגלים בהנאה – הדבר מביא לשינוי המיוחל.

לעתים, כל הבעיה נובעת מכך שזו משפחה שאין לה שגרה וכל יום זו הרפתקה אחרת. אין סדר יום ברור, לא ברור מתי הולכים לישון, כל תכנית בטלויזיה יכולה לגרום לשינוי בהרגלים – במקרה כזה נדרשות אסטרטגיות אחרות.

לעתים מדובר בילד סוער, שמאוד מאוד חשוב לו בתוך המולת היום, לספר את כל מה שיש לו בראש (והמחשבות רצות וקופצות וכל ההמצאות עכשיו עולות לו במחשבה) – לכך נדרשת התערבות אחרת.

לכן חשוב מאוד לבוא לטיפול ולבדוק יחד מה בפועל קורה, מה מתאים לכם ההורים, מי עוד בבית? תינוק, אחים נוספים, חיות מחמד….


שאלה -

ילדה בכיתה א' שנמנעת מכל דבר שדורש מאמץ, היא נסגרת בתוך עצמה ולא מוכנה לעשות, לא משנה מה אנחנו או המורה אומרים.

תשובה -

אני לא מספיק מבינה את ההקשר – מה הגיל, האם יש אבחנה ברורה של הפרעת קשב ? מה הוצע לה טיפולית לפני כן? אם היא מועמדת מתאימה לטיפול Cog-Fun חשוב לדעת את האבחנה. חשוב מאוד לוודא שאין גם לקות למידה או לקויות אחרות, שמונעות ממנה ללמוד כמו כל בני גילה
בהנחה שמדובר "רק" ב-ADHD , חשוב לדעת שהליקוי באונה הקדמית אצל אנשים עם ADHD , יוצר מצג התנהגותי, שנראה כחוסר השתדלות, עצלות, רפיון וששוב ושוב מבקשים מהילד ושוב הוא אומר שינסה ו…..לא עושה….. כשבפועל, באמת אין מספיק חומר עצבי שנקרא דופאמין והמוח באמת באמת מאוד מתקשה לגייס מאמץ לעשות את הפעולה שהוא נדרש לעשותה (גם אם לפעמים נראה שהילד/ה עושה ברגע משהו שמעניין אותו, או כשיש פרס שמחכה באופק, עדיין – זו הייחודיות של ADHD שהוא שונה בין מצבים שונים וכשאין מספיק דופאמין בביצוע פעילות מסוימת, בזמן מסוים, בסביבה מסוימת – אז הוא באמת לא מצליח להתגייס לעשות).


שאלה -

ילד בכיתה ג', שכל דבר קטן ששונה מהמוכר לו, גורם לו לאבד שליטה, לצעוק, לכעוס, לזרוק את עצמו? כך שאין לו חברים, ילדים לא רוצים לשבת לידו.

תשובה -

אני לא מספיק מבינה את ההקשר – מה הגיל, האם יש אבחנה ברורה של הפרעת קשב ? מה הוצע לו טיפולית לפני כן? אם הוא מועמד מתאים לטיפול Cog-Fun – הטיפול אף פעם לא מתחיל מוויסות רגשי, שזה תחום מאוד רגיש ופגיע.

כמו בטיפוליCog-Fun , הטיפול יתחיל בהקניה של עיכוב תגובה, לחוש בכלל מה זה עצירה, דרך תרגול משחקי לא מאיים, בסביבה בטוחה ולא שיפוטית, ודרך אסטרטגיות נוספות לניהול עצמי. במקביל ההורה לומד להתאים את עצמו והסביבה, בכך שיתמכו בתפקוד הילד ובתחושת המסוגלות שלו. רק כאשר לילד ולהורה יש כלים אחרים, נוספים, לניהול עצמי – עיכוב תגובה, בדיקה וגיוס מאמץ, ניתן יהיה לגעת גם בהקניה של אסטרטגיות לוויסות רגשי ואח"כ גם בפעילות חברתית.


שאלה -

בן 8 שצריך עדיין הרבה ליווי בהתלבשות הבוקר וביציאה מהבית. איך ללמד אותו לעצמאות?

תשובה -

ההתייחסות תהיה כמו לשאלה לעיל רק עם בדיקה מה קורה בבוקר, מתי כל הבית מתעורר, מדוע הוא לא מתלבש? כי יש בעיה בקואורדינאציה? יש קשיי התעוררות? יש "רחפנות" – קשיים בזיכרון או חולמנות והוא שוכח באמצע הפעילות היכן הוא נמצא?

מה יכול לסייע לו. מה הוא צריך?
אפשר לחשוב על פתרונות להתארגנות בוקר, רק אחרי שמסיימים את שלב ההכשרה הראשון של טיפול Cog-Fun .

בשלב הראשון מתחילים בעבודה רבה על הקנייה של אסטרטגיות של עיכוב תגובה, בקרה ומאמץ. בו בזמן, ההורה מתאמן על חיזוק הילד על הצלחותיו. בהמשך נבדקות דרכים להתאמת הסביבה אל הילד. אנחנו מחכים עם העימות עם הקושי העיקרי, עד שהילד יהיה כבר מצויד בכלים כמו שיטות להתמצאות, לוחות להתארגנות ותהיה לו מסוגלות ליישם אסטרטגיות במשחקים ובפעילויות שפחות מאיימות עליו.


שאלה -

איך מגייסים את בית הספר לשתף פעולה עם השיטה?

תשובה -

אם יש לביה"ס עניין אמתי להיות שותף בתהליך, זה יכול לקרות אחרי שהילד וההורה יעברו בעצמם את תהליך ההתערבות, יישמו בבית את מה שהוקנה להם ביחד בטיפול. אחרי שהילד חווה הצלחה בסביבת הבית, רק אז אפשר ליצור מפגש עם מורה משמעותי מביה"ס, לשתף אותו בתהליך שהילד והוריו עברו ולברר כיצד הוא יכול לסייע בהטמעת השיטה גם בביה"ס.

בנוסף, יש לא מעט מרפאות בעיסוק, שעובדות בבתי ספר ועברו את ההכשרה ויכולות לסייע בהטמעת עקרונות מסוימים של הגישה למורי ביה"ס.


שאלה -

מה ההבדל בין שיטה זו ל cbt?

תשובה -

אני מעדיפה לא להשוות ל CBT היות ואני לא מספיק מומחית בשיטה זו, על מנת לעשות השוואה. ראי את המידע שנתתי על הגישה ומקווה שזה ייתן לך מענה מה זה Cog-Fun.


שאלה -

איך מגיעים דרך הקופה לטיפול במבוגרים מאובחנים? בכמה מפגשים מדובר? האם מדובר על תרגול ושיפור התפקודים הניהוליים בעיקר?

תשובה -

לצערי, הטיפול במבוגר עם Adhd עדיין לא מכוסה בקופות חולים. אם יש אבחנה נפשית אחרת וגם Adhd יש כיסוי דרך הרפורמה בבריאות הנפש. הטיפול נמשך כארבעה חודשים, מפגש אחד לשבוע. הטיפול מופנה לניהול בריאות. זה נעשה דרך פיתוח מודעות מסתגלת, תוך הכרת הפרופיל האישי – אבחנה, השלכותיה, משאבים שיש ועוצמות, הכרת אסטרטגיות, פיצוי ומשאבים נוספים באדם ובסביבה.

יש דגש גם על הכרת האתגרים בתפקודים הניהוליים וחיפוש דרכים לפצות על הקשיים.

הרבה מהעבודה נעשה דרך ניתוח חוויות עיסוקיות מוצלחות וחיפוש דרכים שיטתיות לתפקוד טוב יותר, קידום איכות חיים של המטופל והקרובים לו.


שאלה -

היכן ואיך ילד יכול לקבל טיפול כזה? הפניה מקופת חולים מאוחדת? פרטי?

תשובה -

– טיפול COG FUN ניתן רק לאחר שגורם רפואי מוסמך, דהיינו רופא שמוסמך לאבחן ADHD, ראה את הילד והמליץ על טיפול שכזה. במידה והרופא נתן אבחנה ולא נתן המלצה שכזו, ניתן לשאול האם מכיר את הגישה והאם יכול להעניק המלצה שכזו.

במידה ונעשתה אבחנה לפני זמן מה, ניתן עדיין לחזור לרופא שפוגש את המטופל באופן קבוע לצורך מעקב ולבקש הפניה שכזו.


שאלה -

האם יש מאמרים שבחנו את השיטה בצורה מחקרית עם הקצאה רנדומלית והשוואה לקבוצת ביקורת ופלצבו?

תשובה -

יש מחקרים רבים שבחנו את הגישה. המחקרים היו בצורה של RCT עם קבוצת המתנה. יש הרבה מידע שהתקבל מעבודת הדוקטורט של ד"ר ג'רי האן מרקוביץ.  אתה מוזמן להיכנס לאתר המעבדה), רשום "Cog Fun האוניברסיטה העברית" (ותגיע לרשימת מקורות ועוד מידע מחקרי וקליני, שנעשה במעבדה של פרופסור עדינה מאיר, החוקרת את נושא ה-ADHD, יחד עם צוות גדול של חוקרות דוקטורנטיות ומוסמך, העוסקות בפיתוח גישות התערבות וכלי הערכה ב- ADHDלאורך החיים. בנוסף למאמרים המופיעים באתר ישנם מאמרים נוספים, שיצאו עדכניים אף יותר, שטרם הוספנו לאתר. אם תרצה תוכל לפנות אלינו ונשלח לך אותם.


שאלה -

אשמח לפרטים על טיפול דרך כללית, ואיפה אפשר למצוא רשימה מסודרת של מטפלים בשיטה.

תשובה -

ניתן לקבל טיפולי Cog-Fun בכל קופות החולים. יש קופות שממליצות להתחיל בטיפול קבוצתי. אני פחות ממליצה על זה, במקרים בהם לילד יש אתגרים רבים. לדעתי, מאוד קשה לילד ולהורה להבין את הקושי הייחודי של כל ילד ולגלות מה עובד הכי טוב עבור הילד וההורה. זהו תהליך שמצריך הרבה חיזוק אינדיבידואלי וביסוס תחושת מסוגלות. תהליך שיש לו קצב אישי של רכישה ודגשים שונים, לפי מאפייני הילד. כדאי מאוד שהוא ירכוש כלים ויגלה כיצד להשתמש בהם, עם ליווי צמוד של ההורה שלו וישתמש בכלים אלה בסביבות שונות. בשלב הבא, הוא יוכל לתרגל את הכלים הללו גם בתוך קבוצה.

לגבי רשימת מטפלים- אנחנו נוציא בחודש הקרוב רשימה עדכנית, עם פריסה ארצית, של כל המטפלים המורשים בגישה, על פי גילאים, אזורים בארץ ועם איזה קופות חולים הם עובדים. עמותת קווים ומחשבות תפרסם את הרשימה.


שאלה -

איך מצליחים להתארגן ולעמוד בזמנים?? האם את הקורס כל אחד יכול ללמוד? אם כן אשמח לפרטים.

תשובה -

לגבי התארגנות עם זמנים – זו שאלה מאוד כללית – זמן לצאת מהבית? מקלחת? אוכל? הכנת שיעורי בית? החזרת משחק למקום? לעזוב פעילות שאוהב (מסכים) ולהתפנות לפעילות שצריך? היות והשאלה מאוד שונה מילד לילד ומגיל לגיל, כך גם ההתייחסות בטיפול, הינה מאוד ספציפית, עם מתן מענה מדויק לבעיה, תרגול הפתרונות והרחבה לתחומים נוספים.

לגבי הקורס של מורשיCog-Fun , הקורס פתוח רק למרפאים בעיסוק. הוא אורך חצי שנה של הכשרה אינטנסיבית, הדרכה והגשת עבודת גמר.


שאלה -

לאיזה גילאים השיטה מיועדת? האם מכניסים אותה לבתי הספר לחינוך המיוחד, לאוכלוסייה עם adhd? האם יש טיפ קטן שאפשר ליישם כבר מחר בהתמודדות עם קשיים?

תשובה -

פותחו 3 תוכניות התערבות הפונות לקבוצות גיל שונות:
Cog-Fun לילדים – המתאים לילדים מגילאי 5-10 ולהוריהם,
TEEN Cog-Fun – למתבגרים בגילאי 12-18,
ו– Cog-Fun-A למבוגרים מגיל 18 ואילך.
לגבי "טיפ קטן"- לצערי לא ניתן לתת טיפים, כי מדובר באבחנה עם מורכבות רבה ועם ביטויים שונים לכל ילד ומשפחתו ולכן הטיפול לעולם לא יכול להיות טיפים.

לצערי, טיפים לא עובדים, הם רק נותנים תחושה שניסינו ולא הצלחנו. טיפול ב- ADHD צריך להיות מעמיק, עם מטפל שמבין היטב ADHD והשלכותיו, שיודע לנתח פעילויות ולסייע בקידום בריאות ותפקוד. הטיפול חייב להיות מבוסס על גישה שנחקרה ויש לה ראיות ובליווי רפואי.

לגבי הכנסה למערכת החינוך- יש בחינוך המיוחד מרפאות בעיסוק, שעברו את ההכשרה ומורשות בגישה. הן משלבות את הידע שרכשו במסגרת בה הן עובדות. יחד עם זאת, זה עדיין מעט מידי. הלוואי ויאפשרו לעוד מרפאות בעיסוק להיכנס לבתי ספר ולתת את ההתערבות הזו וללמד יישומים בצוות. הלוואי ויהיו יותר תקנים של מרפאות בעיסוק בבתי הספר בחינוך הרגיל וגם המיוחד.


שאלה -

איך מקבלים מהקופה הפניה לטיפול כזה? יש לנו בעיה בעיקר בניהול משימות וזמנים.

תשובה -

בהחלט. אחרי שראיתם רופא שנתן אבחנה או חשד לאבחנה של ADHD.
במידה והרופא נתן אבחנה ולא נתן המלצה שכזו, ניתן לשאול האם מכיר את הגישה והאם יכול להעניק המלצה שכזו. במידה ונעשתה אבחנה לפני זמן מה, ניתן עדיין לחזור לרופא שפוגש את המטופל באופן קובע לצורך מעקב ולבקש הפניה שכזו.


שאלה -

היכן הילד מקבל את הטיפול? אפשר דרך מכבי / פרטי?

תשובה -

בהחלט ניתן לקבל את הטיפול דרך הקופה. ניתן לפנות למכונים להתפתחות הילד או לרופא המטפל ולבקש הפניה.


שאלה -

האם אפשרי לטפל בנער בן 16 ובאמא שלו בת ה-47?

תשובה -

כן בהחלט. אם למתבגר ולאמא שלו יש אבחנה של ADHD, יוכלו להגיע למטפלים המורשים הקיימים לכל אחת מקבוצות הגיל הללו.

 

* הערה חשובה – נכון לתקופת ביצוע האירוח ופרסומו באתר שלנו, ניתן לקבל טיפול COG-FUN
דרך הקופה רק לילדים ובני נוער.


שאלה -

אשמח לקבל פרטים על רישום לקורס.

תשובה -

רק מרפאות בעיסוק עם רישיון, יכולות להירשם לקורס. אם אתן מרפאות בעיסוק ומעוניינות להירשם לקורס אנא פנו אלי למייל rutrazt@gmail.com .


שאלה -

מה הבדל בין שיטת התערבות זו לפואט?

תשובה -

חשוב לומר ששתי הגישות פותחו על ידי מרפאים בעיסוק וניתנים רק על ידי מטפלים מורשים בגישה. שתי הגישות נחקרו לעומק ויש להן ראיות מחקר התומכות ביעילותן.

בעקרון ה- POET , הינה גישת התערבות המיועדת לילדים מגיל 4 עד 7 ומתמקדת בהדרכת הורים. ה-Cog-Fun, הינו טיפול המתייחס להורה-ילד ומטפל ביחד, בתוך חדר הטיפולים, בו מתאמנים יחד על למידת כלים מפצים והתאמות שנדרשות בסביבת הילד.

השיטה מיועדת לילדים מגיל 5 מאובחנים או עם חשד ל-ADHD , בעלי יכולת שפתית המאפשרת שיחה, יחד עם הוריהם (הפנויים להגיע איתם לטיפול ולהיות נוכחים בו במשך כל 17 השבועות של הטיפול).

לשאלות לגבי ה-POET, כדאי מאוד לפנות לד"ר כרמית פריש, מפתחת השיטה, בביה"ס לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה.


מצ"ב קישור לאירוח שהועלו על-ידי גולשי הדף שלנו, למי שפספס.

נתראה באירוח הבא