ד"ר מרים פסקין

בתאריך 15.10.18 אירחנו בדף הפיסבוק שלנו את ד"ר מרים פסקין. ד"ר פסקין, חוקרת בתחום הפרעת קשב ADHD בגיל הרך, מומחית לפסיכיאטריה של הגיל הרך, הילד והמתבגר.
במהלך האירוח היא ענתה על שאלות בנושא הפרעת קשב ותחלואה נלווית בגיל הרך.
לכל מי שפספס, ליקטנו עבורכם חלק מהשאלות שנשאלו ע"י הגולשים שלנו. השאלות והתשובות שהבאנו, לא עברו עריכה אלא הגהה בלבד ומוצגות כפי שהופיעו בדף הפיסבוק שלנו.

לפני שנתחיל, מה זו בכלל תחלואה נלווית, איך היא מתבטאת בגיל הרך ומה זו אבחנה מבדלת בגיל הרך ? תחלואה נלווית היא קיומם של מצבים קליניים, שנוספים לקושי המרכזי.
לדוגמא: אדם שאובחן עם הפרעת קשב בגיל מאוחר, עלול להתמודד עם מס' קשיים במקביל – בדימוי העצמי, חרדה, דיכאון וכדומה, כתוצאה מחוסר הצלחה או תפקוד לקוי.
חשוב להבין, שלעיתים קשה מאוד להבחין אם הקשיים הנלווים נוצרו כתוצאה מהפרעת קשב (מטופלת או לא), או שהם קיימים ללא תלות בהפרעת הקשב. לכן, כאשר מטפלים בהפרעת קשב חשוב שהרופא המאבחן או המטפל, יהיה מודע לאותם קשיים נלווים אשר יכולים להשפיע על טיב הטיפול ויעילותו.
מוזמנים גם להיכנס לקישור להרצאתה של ד"ר פסקין, בנושא אבחנה מבדלת בגיל הרך שהיא העבירה באחד מהכנסים שלנו.

שאלה -

בני בן 5 עבר אבחונים הן בהתפתחות הילד והן אצל פסיכיאטרית ילדים. מגיל צעיר ידוע שהוא עם adhd ורק לפני כשבועיים-שלושה התחלנו במתן רטלין.
הרופאה נתנה 10 מ"ג. התחלנו ברבע כדור, לאחר מכן חצי וכיום אנחנו על 3/4 כדור משמע 7.5 מ"ג. הילד שוקל 23. הגננת מדווחת שלא רואה שינוי בתפקוד. אנחנו מרגישים בבית שיש טיפה תזוזה ביכולת לשבת סביב משחק בשעות שיש השפעת כדור, אבל במרחב קשיי הקשב יותר בולטים. כמו כן אין תופעות לוואי. השאלה שלי :
א. האם זאת תופעה נפוצה שלא רואים שינוי ?
ב. במידה ושינוי במתן התרופה גם לא יוביל לשינוי, האם זה יכול להעיד שהבעיה של התזזיתיות, אי הקשבה ואימפולסיביות, נובעות ממקור אחר ולא adhd ? אם כן מה יכול להיות מקורה?

תשובה -

שלום לך, מינון הריטלין המתאים משתנה מאדם לאדם, ובטח מילד לילד. כעיקרון, המינון נע בין מינון התחלתי של 0.3 מ"ג לק"ג מהמשקל ועד ל-30 מ"ג ליום. המטרה בטיפול תרופתי היא לתת את המינון הנמוך ביותר ש"עושה את העבודה". ולכן מתחילים במעט, גם כדי למתן תופעות לוואי, ומעלים בהדרגה, בהתאם לתגובה של הילד.

ADHD [*4-5 yo]
Dose: 2.5-7.5 mg PO tid; Start: 2.5 mg PO bid, may incr. to 7.5 mg PO tid over 7 days; Max: 30 mg/day; Info: give 30-45min before meals, last dose before 6 pm
[6 yo and older]
Dose: 0.3-2 mg/kg/day PO divided bid-tid; Start: 0.3 mg/kg PO bid or 2.5-5 mg PO bid, may incr. by 0.1 mg/kg/dose or 5-10 mg/day q7 days; Max: 2 mg/kg/day up to 60 mg/day; Info: duration 3-5h; give 30-45min before meals, last dose before 6pm

זאת אומרת שלגבי הילד שלך, כשהוא שוקל 23 ק"ג, המינון ההתחלתי הינו 23 כפול 0.3 = 6.9 מ"ג (מעגלים למעלה ואז מגיעים ל- 3/4 כדור= 7.5 מ"ג) , הוא לוקח את המינון המינימלי. לא תמיד מגיבים למינון הזה, ולכן זאת יכולה להיות הסיבה שלא רואים שינוי אצל הילד שלך. יכול להיות שאם מעלים במינון תהייה התגובה הרצויה.
אם האבחנה נכונה, יכול גם להיות שהוא לא יגיב לטיפול בריטלין, לא כולם מגיבים, בערך 85% מהנוטלים את התרופה משתפרים.
יכול להיות שהאבחנה היא לא נכונה, אבל אי אפשר להסיק מסקנה כזו רק מכיוון שילד לא מגיב למינון התחלתי של ריטלין.
הרבה סיבות יכולות להוביל לתזזיתיות, חוץ מ-ADHD: הפרעות התנהגות, הפרעות נוירולוגיות, מצבים של חרדה, של דיכאון, של מאניה, קשיים הסתגלות, וגם יכול להיות נתון אישיותי מבלי להגיע לרמה של צורך באבחנה וטיפול.


שאלה -

– האם adhd יכול להיגרם מלידה טראומטית? 3 שעות לחיצות וירידות דופק שנגמרו בואקום.
בשאלת המשך הוסיפו גם את השאלה – או מהריון קשה שהצריך שמירת הריון?

תשובה -

בהחלט שיכול להיות קשר בין סיבוכים של הריון ולידה עם התפתחות של ADHD, מה שידוע ממחקרים אפידמיולוגים, זה שיש שכיחות גבוהה יותר של ADHD בילדים שעברו הריון עם סיבוכים ו/או לידות טראומטיות.


שאלה -

– האם כשיש מחסור הברזל יש סימנים הדומים ל-adhd  ?
האם יש צורך לבצע בדיקות דם במהלך האבחון או לאחריו, על מנת לבדוק את רמות הברזל ?

תשובה -

חוסר בברזל לא מסביר את כל ההסתמנות של ADHD. תהליך האבחון של ADHD לא מחייב ביצוע של בדיקות דם, גם לא של רמת ברזל, אלא עם כן עושים בירור מקיף בגלל סיבה רפואית ספציפית.


שאלה -

בהנחה שאנו כהורים סבורים שלביתנו בת שנתיים וחצי יש ADHD (מנסיון, יש לבן הבכור שלנו ויש להם את אותם תסמינים) מה אפשר לעשות כדי לדחות את הטיפול התרופתי לכיתה א' ?

תשובה -

הדבר הכי חשוב הוא אתם, ההורים, תהיו בהדרכה, ע"מ שתעזרו לילדה לפתח יכולות של ויסות הקשב וההתנהגות.


שאלה -

האם שמעתם או ממליצים על תוסף התזונה אקטיב בריין כמסייע לריכוז? תודה!

תשובה -

לא מוכר לי, מצטערת.


שאלה -

מה הכוונה בתחלואה נלווית אצל ילדים ?  ואיך היא מתבטאת ?

תשובה -

תחלואה נלווית, הכוונה לכל הפרעה שמלווה את ה- ADHD (או שמלווה הפרעה אחרת). לדוגמא: אם ילד סובל מ-ADHD וגם יש לו הפרעת חרדה, במקרה הזה הפרעת החרדה הינה התחלואה הנלווית.


שאלה -

האם יש קשר בין הרטבה לילית לקשב וריכוז?

תשובה -

אכן יש קשר, הרטבה לילית, כשהיא לא נגרמת מהפרעה נוירולוגית או נפרולוגית-אורותוגית ספציפית, הינה תוצאה של היעדר בשלות של המסלול העצבי אשר מקשר בין המוח לשלפוחית השתן. ADHD הינה הפרעה אשר קשורה לקושי/עיכוב בהבשלה באזורים המוחיים האחראיים על תפקוד הקשב (ותפקודים נוספים אשר מעכבים תגובה). שכיח שהפרעות הנובעות מחוסר בשלות מופיעות יחד. הן נקראות הפרעות נוירו-התפתחותיות.


שאלה -

מכיוון שבגיל הרך עדיין לא נהוג לטפל תרופתית, איך מעלים מודעות לנושא ובד בבד מעשירים את הידע של צוותי הגן?

תשובה -

בגיל הרך הכי חשובה עבודה עם ההורים לילדים הסובלים מ-ADHD וגם עבודה עם המסגרות הלימודיות. מעלים מודעות בהוראה, צריך ללמד על התסמינים, על הקושי של הילד לנהל את עצמו, ובמקביל להעמיד לרשות הילד כלים לאימון קשבי ולעיצוב התנהגותו.


שאלה -

איך מתמודדים עם מתבגרים בנושא 13 ומעלה…?

תשובה -

פונים לאבחון, מתייעצים עם מומחים, מגייסים את הנער לקחת אחריות על קשייו ואת הסביבה של הנער לתמיכה בו.


שאלה -

האם ידועות ההשפעות ארוכות הטווח של שימוש בטיפול תרופתי? הכוונה האם ידועות ההשפעות של הטיפול כשהילד יגיע לגיל 50 למשל?

תשובה -

טרם פורסמו מחקרי מעקב כ"כ ארוכים, ואני בספק אם יהיו … בינתיים יודעים שלאחר כ- 10 שנות טיפול, מהלך החיים של מי שטופל תרופתית, טוב יותר מזה של מי שלא לקח, וידוע גם מהן ההשפעות של אי טיפול (באופן כללי) למי שה- ADHD פוגע באופן משמעותי ביכולות התפקודיות הלימודיות, האישיות והבין-אישיות, השפעות ממש מדאיגות. חשוב מאוד לטפל ב-ADHD, זה לא בהכרח אומר לתת תרופות, למי שאפשר לעזור לו באופן אחר.


שאלה -

מאיזה גיל מאבחנים?
מהם התסמינים בילדים קטנים (הרי כולם שובבים, תזזיתיים וחסרי סבלנות, ככה זה ילדים), או שלא?
מהו הסיכוי לילד להורה עם הפרעות קשב להיות מופרע קשב גם כן? תודה

תשובה -

האבחנה של ADHD נחשבת תקפה מגיל 3. זה לא אומר שאצל כל אחד אפשר לאבחן בגיל הזה. לפעמים לוקח זמן עד שקושי בתפקוד הקשב בא לידי ביטוי. התסמינים בגיל הרך הם אותם תסמינים שבגיל הילדות, ההתבגרות והבגרות, אותם קריטריונים לאבחנה, מה שנקרה קריטריונים ה- 5 DSM.
כשיש אבחנה פסיכיאטרית, תמיד הכוונה שלא מדובר במשהו בטווח הנורמה. אחד הקריטריונים ל- ADHD ולכל הפרעה פסיכיאטרית אחרת, הינו שהמאפיינים מפריעים לתפקוד של הילד או גורמים למצוקה. לפעמים המצוקה יכולה להיות של הסביבה. כל ילד יכול להיות שובב, אבל לא כל ילד שובב סובל מ-ADHD, באותה מידה שכל ילד שיש לו פחדים לא סובל מהפרעת חרדה. זה עניין של מידתיות ושל כל מה שמלווה התנהגות מסוימת.
לילד שלהוריו יש ADHD, יש סיכוי יותר גבוה להיות גם עם ADHD. ההפרעה היא תורשתית במידה רבה, התורשתיות היא בשיעור של 80%.


שאלה -

בני עולה בשנה הבאה לכיתה א'. מתי אפשר להתחיל תהליך אבחון לקשב וריכוז, כאשר אינני רוצה שחוויית בית הספר שלו תתחיל ברגל שמאל ? נראה כמעט בבירור שיש קושי בהתארגנות, שמירה על ריכוז ורצף פעולות ועוד.

תשובה -

כדאי שתתחילי כבר, לוקח זמן עד שעושים את האבחון, ובמידה ויש לו ADHD , לוקח זמן עד שהתסמינים משתפרים אודות טיפול מתאים.
חשוב לעשות את האבחון של ADHD ולתת טיפול מתאים (לאו דווקא טיפול תרופתי), מוקדם ככל האפשר. ככה מבינים יותר את מצב הילד ואת התמיכה הסביבתית שהוא זקוק לה, זה קודם כל.
חבל שהילד לא יקבל מענה מתאים מהסביבה רק מכיוון שפוחדים שמא הוא יקבל טיפול תרופתי. יש המון דרכים לסייע, חוץ מטיפול תרופתי, בטח בגיל טרום בית ספר.


שאלה -

האם אפשר לאשר את קיומה של הפרעת קשב באמצעות בדיקה ביולוגית? האם התרופות כמו ריטלין מרפאות, או שזה הפחתת סימפטומים בלבד וצריך לקחת כדורים כל החיים?

תשובה -

האבחנה של ADHD היא קלינית, אין כלי "ביולוגי" שיכול לקבוע את האבחנה. תרופות כמו ריטלין, וכל תרופה אחרת, נחשבות כמטפלות בסימפטומים ולא בתשתית המוחית. יש כבר עבודות מחקר אשר רומזות כי גירוי של האזורים המוחיים האחראיים על תפקוד הקשב, תורמים להתפתחותו (המעוכבת). אין לזלזל בטיפול "רק בסימפטומים", שהרי הם הם הגורמים לפגיעה התפקודית. גם אם יש הקלה בסימפטומים למי שטיפול תרופתי מועיל לו, זה שווה.
כל החיים זה המון זמן, ופסיכיאטר הוא לא מגיד עתידות, אני אף פעם לא מדברת על טיפול "לכל החיים". במקרים שזה מתאים, ואף פעם לא בתור טיפול יחיד, אני ממליצה על טיפול תרופתי שצריך להתחיל אותו בהדרגה, תחת מעקב, לבדוק בהמשך האם יש עדיין צורך ולשנות מה שנדרש.


שאלה -
  • כיצד מבדילים בגיל זה בין קשיי קשב הקשורים בבשלות קוגניטיבית/רגשית ושבהמשך יחלפו עם הגיל לבין הפרעת קשב נוירולוגית שתישאר לעוד שנים רבות?
  • האם ישנם חסרונות בטיפול תרופתי בגילאי הגן? (או שמדובר רק בחשש הורי אינטואיטיבי, לשימוש יומיומי בתרופות המשפיעות על המוח בגיל צעיר?)
תשובה -

בהרבה מקרים אי אפשר להבדיל, לא יודעים בעת האבחון מה יהיה ההמשך. בכל אופן מטפלים קודם כל בהדרכה להורים, ע"מ שלא יהיו סיבוכים בגלל אי הבנה של מצב הילד או המצוקה שיכולה להיות בקרב המשפחה. אני לא חושבת שזה הגיוני וחכם סתם לחכות ש"הזמן יעזור", "הילד יגדל", במקרה שיש סימפטומים אשר פוגעים בדימוי העצמי של הילד, בדימוי החברתי שלו ועוד.
ההורים צריכים להבין, לדעת על ההפרעה וללכת להדרכה ע"מ לקבל כלים לעזור לילד. זה בטוח שהילד יגדל, השאלה היא איך.


שאלה -

בת 5.5 בגן חובה, מאובחנת adhd ומטופלת בריפוי בעיסוק וטיפול רגשי. איך אפשר להקל עליה את המעבר לכתה א' שיבוא? איך יודעים מתי נדרש טיפול תרופתי?

תשובה -

טיפול ע"י מרפאות בעיסוק בשיטות COG FUN ו-POET הוכיחו את עצמם כיעילים. טיפול רגשי זה חשוב במידה ולילד יש קשיים רגשיים בנוסף ל-ADHD . (ADHD היא לא הפרעה רגשית אלא הפרעה עם השלכות רגשיות). חשוב להכין אותה לכיתה א'. במהלך גן חובה עושים זאת, אבל אם זה לא נראה מספיק, יש קבוצות הכנה לכיתה א'.
בילדים בגיל טרום בית ספר, טיפול תרופתי חשוב, כשהסימפטומים עדיין בולטים לאחר שכל הסביבה התגייסה לתמיכה בילד, או כשיש סימפטומים בולטים או מסכנים. תמיד בסופו של דבר ההחלטה תהיה של ההורים, רופאים יכולים להמליץ – המחליטים הם ההורים.


שאלה -

בספרות הבינלאומית על השפעות החשיפה לאלימות משפחתית מדווחים, כי מחקרים מצאו קשר בין החשיפה לבין קיומם של הפרעות קשב, ליקויי למידה, בעיות בתקשורת, היעדרויות מבית הספר, וסימפטומים רבים שאותם אנחנו מסמנים באבחוני הורים ומורים. אלה סימפטומים שגם בשיחות מאבחן/ הורה נבדקים כי קיומם משפיע על אבחון.
האם נבדקה האפשרות כי החשיפה לאלימות במשפחה מעוותת את האבחונים, כאשר יש הופעות שהן פוסט טראומטיות לילדים, שנחשפו לאלימות מינקות, ולכן ייתכן שקיימת הפרעה נוירולוגית מסוימת ועליה נשענים סימפטומים שאינם חלק מההפרעה, וכן אינם חלק מהפרעת קשב כוללת.
זה משמעותי לדעתי לתיקון האבחונים, לדיוק שאלונים, ולא פחות לטיפול בילדים.

תשובה -

חשיפה לאלימות מעוותת את כל תהליך ההתפתחות. צריך להבין שהאבחנות הם לא אטיולוגיות אלא פנומנולוגיות (חוץ מ-PTSD כמובן והפרעות הסתגלות).


שאלה -

בהנחה שאני מזהה (מניסיון) אצל בני הצעיר הפרעת קשב בגיל 4, האם כבר עכשיו יש לי דרכים לעזור לו?

תשובה -

יש לך כבר הרבה דרכים לעזור לו, עם הגישה שלך אליו, עם משחקים, עם סיפורים, עם סיוע בהתארגנות, עם הכוונת האנרגיות שלו ועוד ועוד.


שאלה -

כמורה וכאמא לשני ילדי קשב וריכוז, מה לומר כאשר הם אומרים משעמם לי, אין לי כוח, אני עייף ?

תשובה -

כשאומרים "משעמם", כנראה שהגרייה לא מתאימה, לא מספיק מגרה אותם, אז תנסי להגביר את הגרייה. אם הם לומדים, למשל, חשוב שהלמידה תהייה יותר חווייתית ויותר מגוונת. אם עייפים אולי הם צריכים לנוח, באמת אני אומרת, לפעמים קורה שילדים עם ADHD עושים מאמצים כבירים, ע"מ לנסות לעמוד בציפיות מהם, אך לא ניכר המאמץ בתוצרים. בכל אופן עייפות לא פותרת ממחויבות … יתכן שהשיעור שנלמד צריך להיות שפונים למחסן הרזרבות ומשתדלים לעשות את מה שנדרש, ואחר-כך נחים.


שאלה -

האם להפרעת קשב יכולים להיות מאפיינים של עייפות והירדמות, חוסר מוטיבציה ואיבוד עניין בשיעורים. לעומת יכולת יעילה בהפסקות?

תשובה -

אכן, כל המאפיינים שכתבת. הפרעת קשב הינה חוסר יכולת לגייס כוחות ע"מ לבצע משימה קוגניטיבית על פי דרישה של המציאות החיצונית. בהפסקות אין בעיה בכלל, מי שאוהב "לשוטט במחשבות" או "לחלום" סבבה, מי שאוהב לחקור את העולם ולקרוא ספר גם סבבה.


שאלה -

האם הפרעת קשב יכולה להתפתח על רקע אנמיה בגיל ינקות או שזו הפרעה שנולדים איתה ולא קשורה לגורמים סביבתיים כגון תזונה לקויה (עקב היעדר תיאבון כתוצאה מאנמיה חמורה)?

תשובה -

הפרעת קשב לא ידועה כנובעת רק מאנמיה בגיל הינקות. מצד שני ברור שאנמיה בגיל הינקות, לא תורמת להתפתחות המוח ושתזונה לקויה לא תורמת לכלום. ADHD היא הפרעה בתפקוד באזורים מוחיים מסוימים. הסיבה קשורה לגנטיקה (התכונה אשר על-פיה המוח מתפתח) ובהשפעות של הסביבה על המוח המתפתח (הסיבות הלא גנטיות –אפיגנטיות)


שאלה -

אולי adhd זה באמת חוסר בברזל וויטמינים. קו למחשבה – יש לי הפרעת קשב וגם חסר לי ברזל.

תשובה -

בכל אופן, קודם כל תטפלי ברמת הברזל והוויטמינים שלך, חשוב להחזיר אותם לערכים נורמליים, וזה די פשוט לעשות זאת.


שאלה -

מה העניין עם קונצרטה ואוכל ? לאכול כשאני לא רעבה? לשמוח כשאני לא רעבה וככה אני מורידה במשקל? בכלל ניראה לי שזה כבר ברמה של הפרעת אכילה כשאני שבועות על קונצרטה בתקופת מבחנים. בכלל מה נסגר עם קונצרטה ואוכל? ומה אני אמורה לעשות עם זה?

תשובה -

קונצרטה יכולה להוריד את התיאבון בשעות שהיא פעילה. בדרך כלל כשפגה השפעת התרופה, התיאבון חוזר. בסך הכל, ברוב המכריע של המקרים לא יורדים במשקל. קונצרטה היא לא כלי לרדת במשקל. אם יש הפרעת אכילה היא דורשת התייחסות נפרדת. אבל יש אנשים עם ADHD שחוסר הויסות קיים גם במעגל שובע-רעב, ודווקא כשנוטלים קונצרטה מתאזנים. התגובות הן מאוד שונות מאדם לאדם.


שאלה -

מה הסיכויים שלאמא מאובחנת ב- ADHD ילדיה יהיו גם???

תשובה -

לאמא עם ADHD יש יותר סיכוי שיהיו גם ילדים שיהיה להם ADHD. זו הפרעה תורשתית במידה רבה (80% מההעברה הינה תורשתית). אין מה לעשות מבחינה גנטית. אבל בנוסף לגנטיקה, אמא משפיעה על הילד שלה בקשר אתו, בהתנהלות מולו, במסרים שהיא מעבירה, בזמן שהיא מבלה אתו, אז אמא עם ADHD יכולה לגדל ילד באופן אשר יגן עליו בפני הופעה של סימפטומים של ADHD, (כשהיא מסייעת לו בהתפתחות היכולות לויסות עצמי) ויכולה גם להחמיר את מצבו אם היא לא עקבית, או יש בבית הרבה בלגן.


שאלה -

איזה אקלים לימודי מותאם יותר לילד עם הפרעת קשב ?

תשובה -

זה לא אחיד לכולם, אבל באופן כללי רצוי אקלים לימודי שקט, עם מעט גירויים מסיחים, יחס אישי, הכוונה וסבלנות.


שאלה -

כדור אטנט – אשמח לשמוע יתרונות וחסרונות לילד בן 9 .

תשובה -

במחקרים מטה-אנליזה, זה אומר מחקרים על מחקרים, שלוקחים בחשבון הרבה מאוד נבדקים, אין הבדל סטטיסטי בין אטנט לבין כדורים אחרים השייכים לקבוצת הסטימולנטים (ריטלין, קונצרטה, פוקלין). זה עניין של התאמה אישית. רפואה זה לא מדע מדויק, מה שאולי מאוד עזר לחבר של הילד שלך עם ADHD, זה לא מה שבהכרח יעזור לילד שלך. אם לא מנסים לא יודעים מראש איך תהייה התגובה לאטנט. היתרון והחיסרון שלו – זה שהוא עובד 6 שעות. למי שזה מספיק לו זה יתרון, למי שצריך השפעה ארוכה יותר זה חיסרון. אפשר לקחת אותו פעמיים ביום אם יש שילוב של "ימים ארוכים" ו"ימים קצרים".


שאלה -

מהו סדר הפעולות שצריך לבצע? איזה סוג אבחון? למי פונים בגיל הצעיר?

תשובה -

סדר הפעולות יכול להיות שונה בהתאם למצב הילד. באופן כללי אני חושבת שהכי נכון לפנות למרכז להתפתחות הילד. שם האבחון הוא רב תחומי והמענה כוללני.


שאלה -

מאיזה גיל מאבחנים?

תשובה -

האבחנה של ADHD נחשבת תקפה מגיל 3. זה לא אומר שאצל כל אחד אפשר לאבחן בגיל הזה. לפעמים לוקח זמן עד שקושי בתפקוד הקשב בא לידי ביטוי. התסמינים בגיל הרך הם אותם תסמינים אשר מופיעים בגיל הילדות, ההתבגרות והבגרות, אותם קריטריונים לאבחנה, מה שנקרה קריטריונים ה- 5 DSM.


שאלה -

מאיזה גיל ניתן לאבחן ילד? ומתי אפשר להתחיל בטיפול תרופתי?

תשובה -

האבחנה של ADHD נחשבת תקפה מגיל 3. זה לא אומר שאצל כל אחד אפשר לאבחן בגיל הזה. לפעמים לוקח זמן עד שקושי בתפקוד הקשב בא לידי ביטוי. התסמינים בגיל הרך הם אותם תסמינים אשר מופיעים בגיל הילדות, ההתבגרות והבגרות, אותם קריטריונים לאבחנה, מה שנקרא קריטריונים ה-DSM5.
טיפול תרופתי מתחילים כשהתסמינים הם עדיין בולטים, לאחר שמריצים את כל ההתערבויות הסביבתיות. אם יש סימפטומים בולטים, קשיי הסתגלות בולטים, אם הילד עושה דברים שעלולים לסכן אותו אפשר להתחיל לפני גיל 6.


שאלה -

מה ההבדל בין אבחון שנוירולוג עושה לבין כזה שפסיכיאטר או רופא משפחה עושה ?ואיך אני יודעת איזה איש מקצוע לבחור עבור אבחון לילד שלי ?

תשובה -

כעיקרון כל רופא צריך לעשות את אותו הדבר, לבדוק האם קיימים סימפטומים של ADHD והאם הם עונים לקריטריונים של ה- 5DSM . אם לילד יש רקע של הפרעות נוירולוגיות (אפילפסיה, הפרעה גנטית, הפרעה מטבולית וכו') כדאי לפנות לנוירולוג, שיותר מתמצא בהפרעת קשב בקונטקסט הזה. אם לילד יש קשיים התנהגותיים-רגשיים כדאי לפנות לפסיכיאטר ילדים. אם לרופא משפחה יש הכשרה ספציפית בתחום ה- ADHD ואין סיבוכים או תחלואה נלוות, הוא גם כתובת מתאימה.


שאלה -

קראתי באתר של קווים את החוזר של משרד הבריאות, איך אבחון צריך להיראות ומה הוא אמור לכלול. כשהלכתי לנוירולוג בקופה לאבחון עבורי, הייתי אצלו בפגישה 10 דקות (על השעון) שבזמן הזה הוא שאל אותי כל מיני שאלות ואחרי זה יצאתי עם אבחנה של הפרעת קשב וריכוז ומרשם לריטלין, אבל בלי המלצות מה לעשות מעכשיו.
השאלה שלי, האם יש הנחיות לרופאים איך אבחון צריך להיראות ומה אני אמור לעשות עכשיו. כי אני רוצה לטפל בעצמי, אבל לא רק עם תרופה.

תשובה -

יש הנחיות איך אבחון צריך להיעשות, ברור, צריך לבדוק האם מתקיימים הקריטריונים לאבחנה של ADHD או שלא. הזמן שלוקח לרופא לאבחן הוא תלוי מספר גורמים: עד כמה התסמינים ברורים, עד כמה הוא מנוסה, עד כמה מדובר רק בהפרעה בקשב או שמא יש קשיים נלווים ועוד.
חוץ מטיפול תרופתי מומלץ לבצע אימון של תפקוד הקשב. יש שלל תוכנות שקיימות לצורך כך, חלק מהן חינמיות ונמצאות באינטרנט. מומלץ לאנשים עם קשיי התארגנות טיפול בטכניקות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) , נוירוביופיידבק ומיינדפולנס גם הרבה פעמים מאוד תורמים.


שאלה -

הלכתי עם הבן שלי (בן 12) לאבחון אצל נוירולוג בקופה והוא קיבל אבחנה להפרעת קשב ואז הלכתי לחוות דעת שניה אצל נוירולוג פרטי והוא שלל הפרעת קשב ואמר שמדובר בבעיה רגשית. האם אני לא אמורה לקבל את אותה אבחנה לאותה בעיה?

תשובה -

כעיקרון כן, אבל לפעמים אין הסכמה בין רופאים לגבי אבחנות ולגבי טיפולים, זה קורה גם בתחומים אחרים ברפואה. וזה גם קורה כשפונים לבעלי מקצוע בנושאים אחרים. רפואה זה לא מדע מדויק, אדרבה, אם מדובר בתחום של תפקודים ניהוליים.


שאלה -

הבן שלי מסרב לאכול ארוחת בוקר. האם עדיין אני יכולה לתת לו את התרופה על בטן ריקה כשהוא לוקח קונצרטה ?

תשובה -

כן, רצוי עם אוכל אבל זה לא חובה.


שאלה -

כשהטיפול התרופתי של הבת שלי מסתיים היא מתחילה לאכול ולא מפסיקה. האם אני יכולה לעשות משהו ? חשוב לי לכתוב שבמשך היום היא לא אוכלת כלום בגלל שאין לה תיאבון וניסינו כל מיני חטיפים, דברים מתוקים אוכל שהיא אוהבת וכלום לא עזר.

תשובה -

אם אין שינוי במשקל, בסך הכל אין בעיה, שתאכל פחות בזמן שהיא תחת השפעת התרופה והרבה כשההשפעה פגה. אם יש בעיה עם המשקל, או בעיה אחרת אפשר לנסות עם תכשיר שמשפיע לטווח קצר, כמו ריטלין רגיל או אטנט, ואז התיאבון "משתחרר" בצהריים.


שאלה -

האם יש אוכל מסוים שיכול לפתוח את התיאבון בזמן השפעת הכדור ? כי הבן שלי לא אוכל כלום כל היום .

תשובה -

לא ידוע על אוכל כזה, לצערי …


שאלה -

איזה טיפולים/תוספי מזון/אחרים הוכחו כמשפרים /יעילים לטיפול ?

תשובה -

אומגה 3 יצא במחקרים מסוימים כתורם ליכולת לוויסות ההתנהגותי-רגשי, לא משפר את תכונות הקשב אבל יכול לתת תשתית יותר טובה להקשיב. חוץ מזה טרם ידוע על תוספי מזון מועילים.


ולכל מי שפספס את האירוח ורוצה לקרוא בעצמו את השאלות מוזמן להיכנס לקישור המצורף.

נתראה באירוח הבא !!!