דגנית גלסמן

בתאריך 12.11.18 התארחה אצלנו בדף הפייסבוק, דגנית גלסמן. דגנית היא פסיכולוגית חינוכית, מדריכה, מרכזת תחום האבחון והחינוך המיוחד, בשירות הפסיכולוגי-חינוכי של עיריית חולון. במהלך האירוח היא ענתה על שאלות שעסקו בהפרעת קשב, לקויות למידה כמו דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה, מה ההבדל בינם לבין הפרעת קשב ועוד.

לפני שנתחיל, מי שלא יודע מה זו לקות למידה ומה ההבדל בינה לבין הפרעת קשב, מוזמן להיכנס למדריך שפורסם אצלנו באתר בנושא.

לכל מי שפספס, לקטנו עבורכם חלק מהשאלות שנשאלו ע"י הגולשים שלנו בדף ובפניות אישיות. השתדלנו לשמור את השאלות והתשובות אותנטיות כפי שנכתבו.

חשוב להדגיש שאין לראות בתשובות שמופיעות כאן כייעוץ אישי.

שאלה -

ילד בן 9 מאובחן בבעיית קשב וריכוז ובעיות שליפה, קושי עצום בקריאה – איזה אבחון לבצע בבקשה?

תשובה -

קודם כל חשוב לתת סיוע מקצועי מתאים – הוראה מתקנת בקריאה. בהמשך במידה ולא יחול שיפור ניתן לשקול אבחון. לשם שיקול קבלת סיוע על חשבון סל שילוב, יש צורך בהערכה פסיכולוגית. אבחון פסיכודידקטי עונה גם על צורך זה.


שאלה -

בכיתה ח' מאובחן. המורה המליצה לעשות אבחון פסיכודידקטי אשמח לדעת על התהליך. ובמה הוא עוזר בבית הספר? אשמח גם לדעת מהן התאמות? תודה😀

תשובה -

בשנים האחרונות יש מגמה של צמצום למינימום של התאמות עד כיתה י'. התפיסה היא כי חשוב להשקיע בסיוע מתאים טרם אישור התאמות. לכן אבחונים שנערכים בחט"ב או בכלל, נערכים על מנת לזהות קשיים, לקבל תמונה מקיפה ולהמליץ על סיוע מתאים. היתרון שיש לאבחון פסיכודידקטי הוא, שהוא יכול להמליץ על יותר התאמות, היות ומרבית ההתאמות עברו לדיון בוועדות מחוזיות. הדגש הוא על "להמליץ", היות וועדת ההתאמות היא זו שמחליטה החל מכיתה י'. בכל מקרה, אבחון שנערך מכיתה ז' ואילך תקף גם לבחינות בגרות.


שאלה -

ילד בן 14 מאובחן קשב וריכוז. קריאה וכתיבה איטית לגילו. הצוות החינוכי ביקש לגשת לאבחון פסיכודידקטי. גם לבת הגדולה (18) עשינו וקיבלה המלצות להקלות/התאמות. בפועל, משרד החינוך לא באמת התייחס להמלצות שקיבלה. האם יש טעם לגשת לאבחון עם הבן? מה הטעם?

תשובה -

ערב טוב. לא מבינה מה פירוש "משרד החינוך לא באמת התייחס להמלצות", במידה והאבחון וכל המסמכים הנדרשים הוגשו לדיון בוועדת התאמות, הרי שוועדות התאמה מתייחסות בכובד ראש לאבחונים, כמו גם למכלול החומרים הנשלחים מבית הספר. בסוף תהליך דיון ארוך ומקיף, מתקבלת החלטה. פעמים רבות ההחלטה היא לא לאשר את ההתאמות, היות ויתכן שאינן אפקטיביות, או שהתמונה הכוללת אינה מצביעה על קשיים המצדיקים מתן התאמות. כפי שכתבתי במאמר ובתשובות קודמות, המטרה של אבחון היא לתת תמונה מקיפה על התפקוד של הילד/ה תחומי חוזק וחולשה ולהמליץ בראש והראשונה על סיוע מתאים.


שאלה -

האם בעקבות הרפורמה בחינוך המיוחד יעברו כל האבחונים לבתי הספר ? האם גם ביסודי וגם בחטיבה/תיכון?

תשובה -

ערב טוב. אני מרגישה שיש ערבוב בין המושגים – רפורמת החינוך המיוחד אינה קשורה לתוכנית "מלקות ללמידה" או לאבחונים. בכל מקרה, הן הרפורמה בחינוך המיוחד והן התוכנית מ"לקות למידה" הן בשלבים ראשוניים.


שאלה -

ילדה בת 8 לא מאובחנת עדיין, עם קשיי קשב וקושי קל בקריאה וכתיבה, שמשפיע על כל ההתנהלות הבית ספרית הכתובה (שיעורים, מבחנים, עבודות).
לאיזה אבחון מומלץ ללכת – הדידקטי או הפסיכודידקטי? האם בהכרח יש קשר בין הקש"ר לקושי בקריאה וכתיבה?

תשובה -

מחקרים עדכניים מצביעים על כך כי קיים קשר בין הפרעת קשב להפרעת למידה בקריאה. כאשר ישנה הפרעת קשב, אנחנו נצפה גם להפרעה בהפנמת מיומנויות היסוד קריאה וכתיבה. אבחון פסיכודידקטי הינו רחב ומאפשר הסתכלות רחבה על כלל התפקודים –חשיבה, תפיסה, זיכרון, תפקודי קשב, תפקודים לימודיים וכן הפן הרגשי. אבחון דידקטי משקף תפקודים דידקטיים בלבד.
לצורך קבלת סיוע על חשבון סל שילוב, יש צורך גם בהערכה פסיכולוגית.
את כל הדברים הללו כדאי להביא בחשבון כאשר בוחרים סוג אבחון.


שאלה -

כמה חשוב להתעקש על כתיבה? הילד שלי בכיתה ג' ומתקשה לעמוד בקצב ההעתקה מהלוח. האם נכון להתחיל לעבור לכיוון של הקלדה על אייפד והתאמות או שחשוב להיאבק על המיומנות הזו? (בעולם משתנה כמו שלנו..)

תשובה -

המשימה של תלמידי בית הספר בשנים הראשונות, היא הפנמת מיומנויות היסוד: קריאה כתיבה וחשבון. מיומנויות אשר ישרתו אותם כל חייהם, מצופות להיות אוטומטיות ולאפשר להתמודד עם דרישות שונות לאורך החיים, גם חיים שהם ברובם דיגיטליים ווירטואליים. לכן חשוב ו"להתעקש" על כתיבה עם כל הקושי. תרגול יוביל לשיפור.


שאלה -

מי יכול לשלוח לאבחון? המורה אמרה שהבת שלי חייבת ללכת לאבחון, האם מותר לה?

תשובה -

אי אפשר לחייב לבצע אבחון או לשלוח לאבחון, אפשר להמליץ. גם מורות וגם יועצות ממליצות לפעמים על אבחון, כאשר הצוות חש כי הילד/ה זקוק/ה לסיוע ויש צורך לקבל תמונה מקיפה על התפקוד שלו/ה.


שאלה -

האם אבחון יכול להיות תנאי להגיע לבית הספר? מנהלת בית הספר אמרה שאם הילד שלי לא עושה אבחון הוא לא יכול להגיע לבית הספר.

תשובה -

אני לא מכירה הנחיה כזאת. אני מניחה שמנהלת בית הספר מודאגת ממצבו של בנך ומעריכה כי אבחון ישפוך אור על תפקודו: יכולותיו וקשייו ויאפשר לבית הספר לבנות עבורו מערך סיוע מתאים.


שאלה -

ברצוני לברר איזה אבחון צריך לעבור ילד בן 11 עם לקות למידה בחשבון, לקראת המעבר לחטיבה? חשוב לציין שהאבחון הראשוני נערך בכיתה ב'.

תשובה -

הפרעות למידה אינן מאובחנות בגיל צעיר. על מנת לקבוע האם מדובר בהפרעת למידה, צריך להינתן סיוע מקצועי מתאים ופרק זמן ממושך. אם יש קושי בחשבון, הסיוע המתאים הוא שיעורי עזר בחשבון ובהמשך הוראה מתקנת. באם לא יחול שיפור (מצב שהינו נדיר במיוחד) ניתן לחשוד בהפרעת למידה בחשבון, אך חשוב להמשיך ולסייע הן בבית הספר והין בשעות אחה"צ. אין התאמות בחשבון לא בבית הספר היסודי (למעט אישור לשימוש במחשבון במבחנים) ולא בחט"ב. בהמשך ניתן לאשר שימוש בדף נוסחאות. במקרים קיצוניים, ניתן להגיש בסוף כיתה י', בקשה לוועדת התאמות מחוזית (בצירוף כל המסמכים הנלווים המתבקשים), להיבחנות במבחן מותאם או במקרים ממש קיצוניים ונדירים של דיסקלקוליה (השכיחות באוכלוסייה נמוכה מ5%). ניתן להגיש בקשה להמרת היבחנות במתמטיקה במקצוע מדעי אחר.


שאלה -

בני בן החמש אמור לעבור אבחון להפרעת קשב. הוא מרכיב מכשירי שמיעה ורוצים לדעת האם בעיית הקשב נובעת מכך שאינו שומע טוב או מכך שיש לו הפרעת קשב, כדי שהצוות ידע איך להתייחס לעניין (בכל מקרה לא ניתן כדורים בגיל הזה). אשמח לדעת איך מאבחנים בגיל הזה? איך עושים את ההבדלה הזו בין שני העניינים? תודה רבה

תשובה -

בוקר טוב. מכיוון שקיימת לקות שמיעה, אני מציעה להיוועץ במומחים טרם קבלת החלטות: מיח״א או שמע או המכון להתפתחות הילד, אנשי מקצוע המתמחים בראש ובראשונה בכל האמור בשמיעה.


שאלה -

שלום, בני בכיתה ו' ולפני החטיבה אני רוצה לעשות לו אבחון, כדי שיקבל התאמות במידה וצריך (הוא אובחן ADHD לפני כיתה א'). האם לעשות אבחון פסיכודידקטי? איפה עושים בחולון? יש לנו "מכבי שלי", שעובדים עם מכון תלם, מה עדיף.

תשובה -

כפי שכתבתי בתשובה קודמת, כיום המדיניות היא לצמצם למינימום מתן התאמות במבחנים עד כיתה י', למעט התאמות כגון תוספת זמן ומילונית אלקטרונית, אשר לא נדרש עבורן אבחון. מומלץ לעשות אבחון עם העלייה לחט"ב, או בכלל כאשר ישנה שאלה לגבי תפקוד, זיהוי מהות הקשיים ובהתאם התאמת סוג סיוע. משרד החינוך החל בתוכנית מ"לקות ללמידה" – סיוע, תמיכה והקנייה לתלמיד, על פני התאמות.


שאלה -

אם לא ברור מה מקור הקשיים של ילד, מתי את ממליצה על אבחון נוירופסיכולוגי? האם יש תוכנית להכשיר פסיכולוגים חינוכיים לאבחן הפרעה בתקשורת חברתית (שאינה אוטיזם)?

תשובה -

לא ברורה לי השאלה. אבחון פסיכודידקטי כולל מגוון מבחנים שהם נוירופסיכולוגיים. אבחון נוירופסיכולוגי עורכים בבית חולים או ע"י מומחה בנוירופסיכולוגיה. האבחון מומלץ בעיקר כאשר באבחונים קודמים עלו ממצאים חריגים או תופעות בלתי מוסברות, או חלילה בעקבות תאונה או טראומה.


שאלה -

הבן שלי אובחן רפואית בכיתה ד' ואח"כ פסיכודידקטי וקיבל התאמות. כשעלה לחטיבה אף אחד לא התייחס להתאמות והוא חשב שאין צורך כי הוא מסתדר. עברה שנה ונראה לנו שיש צורך בהתאמות, מה עושים? מראים את האבחון מכיתה ד'? חוזרים לאבחון רפואי? חוזרים חזרה למאבחנת הפסיכודידקטית? אפשר ללכת למאבחנת אחרת? אשמח לקצת סדר.

תשובה -

שוב, פירטתי לעיל – היום בחט"ב המגמה היא לצמצם למינימום את ההתאמות ולהשקיע במתן סיוע מתאים, על מנת להקנות כלים ולקדם את התלמידים. המטרה היא לשקול נחיצות התאמות, רק עם העלייה לכיתה י'. אם בנך זקוק לסיוע, מומלץ לקבוע פגישה עם המחנך/ת יועץ/ת ולבדוק את האפשרויות.


שאלה -

שלום, מתוקף עבודתי אני קורא לא מעט אבחונים פסיכודידקטיים וכן, הם דומים מאד אחד לשני בפורמט לפחות. הממצאים כמובן שונים מילד לילד. על חלקם אני שומע שנעשו בפגישה אחת בת שעתיים שלוש, חלקם בשני מפגשים וחלק אפילו בשלושה. ברור לי שליכולת הקשב המתמשך של הנבדק יש חלק בכך. אבל בכל זאת, אין איזה מינימום? אם לא חוקי אז אולי אפילו בתוך איזה קוד אתי? ומה עם ישיבה עם ההורים על הממצאים? זה לא חלק בלתי נפרד מהאבחון? מגיעים הורים אובדי עצות, עם דפים מלאים במילים ואין להם מושג מה כתוב, כי אף אחד לא עבר איתם עליהם. אם יש פורמט מוגדר/מומלץ/מחייב מסמך כלשהו, אשמח לקבל הפניה אליו. וכמובן גם לשמוע את דעתך בעניין. תודה.

תשובה -

אינני יודעת לצערי, מה עבודתך ולאילו אבחונים אתה נחשף. כמו בכל תחום יש ויש. משרד החינוך מוציא כל שנה דף הנחיות למאבחנים. בכל שנה ישנם עדכונים ומי שעורך אבחונים לתלמידי חט"ב ותיכון מצופה להתעדכן ולפעול בהתאם. ההנחיות מופיעות באתר משרד החינוך, בדרך כלל זמין לכל באינטרנט. יש להקליד "הנחיות למאבחנים תשע"ט" למשל.


שאלה -

אשמח לעזרה – הילדה שלי בכיתה י' המורה אמרה שהיא צריכה אבחון. לאיזה אבחון כדאי לגשת פסיכודידקטי או השני.

תשובה -

אינני יודעת מה טיב קשייה של ביתך. כפי שפירטתי במאמר ולעיל, האבחון הפסיכודידקטי מקיף הרבה יותר תחומים, ומאפשר המלצה על יותר התאמות במבחנים במידת הצורך. הדגש הוא על המלצה, היות ומרבית ההתאמות היום נידונות בוועדות התאמה מחוזיות וכפופות לאישור שלהן.


שאלה -

בוקר טוב, ידוע לי ששניהם מתייחסים בעיקר לפן הלימודי, אך מה ההבדל בין פסיכודידקטי לפסיכודיאגנוסטי?

תשובה -

בדרך כלל מפנים לאבחון פסיכודיאגנוסטי, כאשר יש צורך בהעמקה והרחבה של החלק הרגשי באבחון. אבחון פסיכודידקטי כולל פן תפיסתי ולימודי.


שאלה -

הרבה מהתופעות שציינת, מקורן בקשיים בוויסות חושי, כאשר המערכות החושיות בגוף אינן מאוזנות, הדבר יכול להפוך בהמשך להפרעות קשב וריכוז. במידה ומטפלים בוויסות החושים בגילאים צעירים ניתן להקטין משמעותית את התופעות הנלוות בהמשך, כגון הפרעות קשב וריכוז. תינוק או פעוט שבוכה או נלחץ ממקומות המוניים, מפריעים לו רעשים כגון מקדחה, בלנדר מופעל, רמקולים וכו', או סולד ממאכלים מסוימים ו/או ריחות, נמנע מללבוש בדים מסוימים, כאשר המערכת הויסטבולרית אינה מאוזנת, היא משפיעה על יכולת ההתמצאות במרחב, על שיווי המשקל וכו'. כל המוזכר לעיל יתפתח בהמשך להפרעת קשב. לכן, אשמח לדעת האם אפשר למזער את הפרעות הקשב והלמידה טרם גיל בית ספר?

תשובה -

אני חוששת שיש בלבול בין מושגים. קשיים בוויסות חושי הם קשיים בפני עצמם. זה נכון שלעיתים הפרעות בוויסות חושי מופיעות יחד עם הפרעות קשב אך לא תמיד. הפרעת קשב, בדומה לקושי בוויסות חושי, היא מולדת. אפשר לטפל ולהקנות כלים להתמודדות, אבל שתי ההפרעות לא באמת נעלמות, רק יכולת ההתמודדות עם הקושי יכולה להשתפר בעקבות טיפול וסיוע. הפרעות מולדות לא ניתן למזער, כמו שגם הפרעות למידה מולדות לא נעלמות, עם התערבויות מתאימות, ניתן להתמודד ביתר קלות ולבצע מעקפים: מי שאין לו תפיסת תלת-מימד, לא תתפתח לו תפיסה כזו, הוא פשוט יכול ללמוד דרכי פיצוי.


שאלה -

באיזה גיל מומלץ לגשת לאבחון? הילדה שלי בכיתה ב' – מתקשה אבל אני מרגישה שהיא מסתדרת ומתקדמת ואני חוששת שאבחון "יסמן אותה".

תשובה -

אבחון לא "מסמן". כל עוד ילד/ה מסתדר ומתמודד, הוא מפתח כלים ואסטרטגיות. כדאי לגשת לאבחון כאשר מזהים מצוקה או קושי שהילד/ה אינו מצליח להתמודד עמו. גם זאת לאחר קבלת סיוע מתאים – אם יש קשיים בלימודי חשבון קודם כל לסייע בחשבון וכנ"ל בתחומים אחרים.


שאלה -

כאשר מחליטים לגשת לאבחון, איך אפשר לדעת האם המאבחן הוא איש מקצוע מתאים? אבחון עולה הרבה כסף והוא מאוד משמעותי לתקופה ארוכה. יש שוני משמעותי בסכומים. האם עדיף לגשת למכון? לחברה? לפרטי?

תשובה -

הכי חשוב לפנות למאבחן שיש לגביו המלצות (או המלצות של מערכת החינוך או מפה לאוזן). מומלץ לקרוא עליו במידת האפשר, אם יש מידע גם באינטרנט.


שאלה -

מה עם add שלא מאופיין עם אימפולסיביות. זה דומה להפרעת למידה. אשמח להתייחסות. תודה

תשובה -

ADD היא הפרעת קשב. הפרעות למידה הן ספציפיות וקשורות לתפקודים לימודיים ספציפיים.


שאלה -

אשמח להבהרה – איזה סוג אבחון עושים בשפ"ח, לתלמידים לקראת ועדת השמה (כיתה ג'). הבנתי שהאבחון חלקי, אשמח לדעת מה הוא כולל.
כמו כן אשמח לדעת, מדוע הוחלט לא לעשות אבחון לכל ילד אשר מועמד לוועדת השמה?
האם ההנחיות שונות או אחידות באזורים שונים בארץ?

תשובה -

בכתובים אין הנחיה ברורה לגבי סוג האבחון, על מנת לאפשר שיקול מקצועי של הפסיכולוג. כמובן שיש שונות בין מקומות שונים, אבל בעיקר מצופה שונות בין תלמידים שונים: למצוא עבור כל תלמיד את ההערכה/אבחון, שיאפשרו לקבל את התמונה הרחבה והמדויקת ביותר לקראת וועדת השמה. אבחון פסיכודידקטי אינו חלק מסל השירותים ועל כן אם הורה מעוניין באבחון מעין זה, עליו לפנות לגורם חיצוני.


לכל מי שפספס, ניתן להיכנס לקישורים
אלו ואלו ולקרוא את האירוח עצמו ואת השאלות שהועלו על-ידי גולשי הדף שלנו.

נתראה באירוח הבא.