שאלות ותשובות

איך מזהים הפרעת קשב?

"הפרעת קשב היא הפרעה נוירו התפתחותית שעוברת בתורשה. הפרעה רפואית לכל דבר ועניין!
נכון, האבחון שלה מסתמך בעיקרו על ראיון קליני עם איש מקצוע, אך לו היה ניתן לעשות MRI לכל אדם
עם הפרעת קשב היה ניתן לראות שיש שינויים במבנה המוח, וצורת התפקוד שלו. שינויים בקישורים
בין איזורי מוח שונים, רשתות שיש בהם "בגים". מה הכוונה בהפרעה התפתחותית? הפרעה שאם לא מטפלים,
יצטרפו אליה ספיחים שונים במהלך השנים".

מה היא הפרעת קשב ADHD ?

הפרעת קשב וריכוז היא תכונה קיצונית תורשתית הגורמת לפיזור קשב ולגירוי יתר.

התכונה  קיימת ב-10% מאוכלוסיית הילדים והמתבגרים ובכ- 6% מאוכלוסיית המבוגרים.

התכונה גורמת להפרעה משמעותית בתפקודים כמו התנהגות, למידה, יכולות חברתיות ומצב רגשי. יחד עם זאת, יש להפרעת הקשב יתרונות כמו חשיבה יצירתית, אנשים מעניינים, בעלי שמחת חיים, בעלי תושייה וערניים לסביבתם.

ההפרעה הישירה מופיעה סביב פעולות של רצף, סדר וארגון. היא מקשה מאד על כל פעולה מונוטונית פסיבית. לכן, יש קושי ניכר בלמידה, בקריאה, בהקשבה ובכל פעולה שדורשת התארגנות ויציבות.

האם הפרעת קשב היא פגיעה מוחית ?

לא.  הפרעת הקשב היא אורגנית (פיזיולוגית), והיא תוצאה של תפקוד שונה של המוח, אך לא מדובר בפגיעה מוחית.

האם הפרעת הקשב יכולה להיות על בסיס רגשי?

לא.  הפרעת הקשב היא כאמור אורגנית, היא תכונה קיצונית גופנית. אם היא אינה מטופלת, נוצרים סביבה מאפיינים של הפרעות רגשיות, חברתיות והתנהגותיות, אך הם משניים.

יש מצבים בהם יש פגיעה בריכוז על רקע בעיה נפשית, אך זו אינה הפרעת קשב.

במחקרים שונים נמצאו שינויים משמעותיים במבנה המוח ובאופן התפקוד שלו, כולל חזרה למצב התקין תחת טיפול בריטלין.

איך אני יודע אם יש לי הפרעת קשב ?

בספרות המקצועית (Dsm 6 ו- ICD 10) הגדירו מספר קריטריונים, שמאפיינים הפרעת קשב (ADHD). אתם מוזמנים להיכנס למדריך שלנו אשר מפורסם באתר ולבדוק האם יש לכם (קישור ל"בחן את עצמך מבוגרים") או לילדכם (קישור ל"בחן את עצמך ילדים"), הפרעת קשב.

מי מוסמך לאבחן הפרעת קשב ?

על-פי חוזר משרד הבריאות משנת 2010 – מי שמוסמך לאבחן הוא פסיכיאטר או נוירולוג מומחה. לקריאה מעמיקה בנושא, אתם מוזמנים להיכנס למדריך, שנכתב פה באתר. מדריך זה גם כולל את הנושאים "איך אבחון אמור להיערך", "מה הוא אמור לכלול" וכדומה.

מאיזה גיל אפשר לגשת לאבחון הפרעת קשב ?

ניתן להתחיל לבצע אבחונים החל מגיל 5.5.

מה ההבדל בין אבחון שנערך ע"י פסיכיאטר לכזה שנערך ע"י נוירולוג ?

אבחון להפרעת קשב שנערך ע"י פסיכיאטר, יכול גם להעריך במהלך האבחון את ההשפעות הרגשיות של הפרעת הקשב על המטופל. כמו לדוגמא דימוי עצמי, קשיים חברתיים והתנהגותיים, הפרעות נלוות כמו חרדה ודיכאון וכדומה. בעוד שאבחון אשר נערך ע"י נוירולוג לא יכול לבדוק השפעות אלו בגלל שהוא לא הוכשר לכך.

אני לא ADHD אלא רק ADD, האם זה אומר שיש לי הפרעת קשב ?

הספרות המקצועית (DSM) חילקה את סוגי הפרעות הקשב למספר תתי-סוגים לצורכי מחקר בלבד :

1. תסמיני קשב דומיננטיים – inattentive type.
2. תסמינים דומיננטיים של היפראקטיביות ואימפולסיביות – hyperactive type.
3. תסמינים דומיננטיים של קשב והיפראקטיביות (משולב) – combined type.

כל הסוגים הללו נמצאים תחת הכותרת "ADHD" באנגלית, ו"הפרעת קשב" בעברית.

האם אבחון של הפרעת קשב הוא אבחון דידקטי או פסיכו-דידקטי ?

אבחון של הפרעת קשב הוא אבחון רפואי, המסתמך על ההיסטוריה המפורטת והמלאה של האדם, על בדיקה קלינית (פסיכיאטרית), על שאלונים ועל בדיקות אובייקטיביות, כגון בדיקת התפקוד המתמשך ( .(BRC /MOXO /TOVA
רק במסגרת של תהליך אבחון רפואי, ניתן להעריך האם מדובר בהפרעת קשב והאם קיימות בעיות נוספות נלוות.
אבחון דידקטי/ פסיכו-דידקטי הוא אבחון של יכולות הלמידה. הוא אינו יכול ואינו אמור לאבחן הפרעת קשב. מטרתו לבדוק האם קיימת לקות למידה מסוג דיסלקציה/ דיסקלקוליה/ דיסגרפיה. לקות אשר משפיעה על היכולות הדידקטיות (לימודיות) של האדם.
הפרעת קשב יכולה להשפיע על היכולות הדידקטיות של האדם. טווח השפעתה הוא על כל מעגלי החיים של האדם.
הבדל נוסף וחשוב הוא – מי מוסמך לבצע את האבחונים הללו. כפי שנכתב במדריך המופיע באתר, אשר עוסק בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות – מי שמוסמך לאבחן הפרעת קשב הוא פסיכיאטר או נוירולוג. בעוד מי שמוסמך לאבחן לקות למידה הוא אך ורק פסיכולוג קליני או מאבחן לקויות למידה.
לקריאה מעמיקה בנושא אבחון פסיכו-דידקטי אתם מוזמנים להיכנס למדריך שנכתב בנושא זה באתר העמותה.

מה כולל אבחון הפרעת קשב?

האבחון של הפרעת הקשב חייב לכלול שלושה מרכיבים: הערכה קלינית מלאה, הבודקת גם את המרכיב הרגשי, שאלונים, בדיקה אובייקטיבית המעריכה את תפקודי הקשב והתאמת הטיפול התרופתי כגון T.O.V.A..
הטיפול בהפרעת קשב אף הוא מורכב, ורצוי שיכלול טיפול תרופתי משולב עם טיפול פסיכולוגי התנהגותי.

למה משתמשים במבדק ממוחשב מסוג CPT במהלך האבחון ?

משתמשים במבדקים ממוחשבים כמו MOXO/ TOVA/ BRC, לשם התאמת הטיפול התרופתי בלבד. עפ"י משרד הבריאות, אסור להשתמש במבדקים אלו על מנת לאבחן הפרעת קשב.

האם הפרעת קשב היא אופנה? עובדה שפעם חיו בלי להכיר בה.

הפרעת קשב היא הפרעה אמיתית ומציקה ביותר. גם בעבר אנשים סבלו ממנה, גם אם לא הכירו את שמה הנכון, ולכן לא טופלו נכון. לצערנו, בתי הסוהר, המרפאות לגמילה מסמים, והמרפאות הפסיכיאטריות בכלל, מכירות לא מעט אנשים כאלו. גם אלו שלא פיתחו הפרעות כה קשות, סבלו מקשיים תפקודיים. עבודות רבות מראות ירידה תפקודית בכל תחומי החיים, באנשים מבוגרים שלא אובחנו וטופלו בילדותם.

האם הפרעת קשב עוברת בגיל ההתבגרות ?

הפרעת הקשב אינה עוברת. לרוב, החלק ההיפראקטיבי בלבד דועך. גם כאשר אומרים שההפרעה עוברת, מדובר בעצם במצב בו יש הפרעה "שארית". כלומר, מנגנוני הפיצוי והשליטה שהאדם פיתח מאפשרים לו לחיות ללא מצוקה, אך אם יופיעו מצבי לחץ (למשל למידה לבגרויות או מטלה חשובה בעבודה), הפרעת הקשב "תצוף ותעלה" על פני השטח.

האם הפרעת קשב היא פינוק ועצלות? אנחנו רגילים היום שכל דבר בא בקלות ואיננו מתאמצים.

לא נכון. אמירה זו גובלת ברוע לב, היות ואנשים הסובלים מהפרעת קשב, מתאמצים מאוד להתרכז ולהתמקד. אבל, הם נכשלים בכך כל הזמן וחיים בתחושה של תסכול ושל אכזבה עמוקה מעצמם.
הפרעת קשב לא מטופלת, גורמת לנזקים משמעותיים בתפקוד בכל התחומים. יש דיווחים רבים על התפתחות של דיכאון וחרדה, הידרדרות לעבריינות, התמכרויות לסמים, חוסר יציבות וחוסר סיפוק בכל תחומי החיים.
ניתן לומר כי אנשים אשר סובלים מהפרעת קשב, הם מפונקים בדיוק בה במידה שחולי אסטמה משתמשים במשאף מתוך "פינוק".

האם יש הפרעת קשב גבולית?

לא. הספרות והידע הרפואי המקצועי אינם מכירים בהגדרה כזו. כאשר מדברים על הפרעת קשב חשוב להבין שישנם רק שני מצבים – יש הפרעת קשב או שאין הפרעת קשב. זה מעין מצב של שחור או לבן… אין פה משהו באמצע.
יחד עם זאת, חשוב לזכור שיש סוגים שונים של הפרעת קשב ויש ספקטרום רחב של עוצמת התסמינים, אשר משתנה מאדם לאדם וגם באדם עצמו.

מה זה מתילפינדאט ?

מתילפינדאט היא תרופה פסיכיאטרית, אשר משמשת לטיפול בתסמיני הפרעת קשב והיפראקטיביות. היא מוכרת יותר בשם המסחרי שלה – ריטלין. המתילפינדאט היא תרופה מעוררת, אשר משפיעה על מערכת העצבים המרכזית. הטיפול במתילפיידאט, הוא הטיפול הנפוץ להפרעת קשב בארץ.

כיצד התרופה עוזרת לטיפול בתסמיני ההפרעה?

הטיפול התרופתי הוא בעל יעילות גבוהה, אשר גורם לשיפור משמעותי בפעילות היתר ובקשב, לשיפור מסוים בהתנהגות, ביחסים הבין-אישיים ובביצועים הקוגניטיביים.

כיצד התרופה משפיעה על המוח ?

כפי שנכתב קודם, תרופת המתילפינדאט משפיעה על מערכת העצבים המרכזית. אופן ההשפעה שלה על מערכת העצבים המרכזית, הוא בכך שהיא גורמת לקולטנים במוח שאחראים על ספיגת הדופמין להאט את ספיגת הדופמין בין הסינפסות, ולהשאיר אותו יותר זמן במרווח שבין הסינפסות. חשוב להדגיש כי ישנן עוד תרופות, שלא שייכות למשפחת המתילפינדאט, אשר ההשפעה שלהן על מערכת העצבים המרכזית, שונה ממה שתואר לעיל.

ריטלין זו תרופה חדשה ועדין לא בדקו אותה לעומק.

בשנת 1937 ערך חוקר בשם ברדלי מחקר שבמהלכו הוא נתן בנזודרין (אמפטמין) לילדים שהיו באשפוז פסיכיאטרי. הוא דיווח על שיפור בולט בקשב, בביצועים בבית-הספר ובהתנהגות שלהם. בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת פותח ונכנס, לשימוש הסטימולנט שנקרא מתילפנידט (ריטלין). מאז ועד היום נערכו אלפי מחקרים שבדקו את התרופה בכול מיני אספקטים שקשורים ליעילות התרופה, בטיחותה וכו'.

האם לפעמים אין צורך בטיפול תרופתי?

מכיוון שהפרעת הקשב בעיקרה אורגנית, ככל הידוע לנו כיום, לא ניתן לטפל בה ללא טיפול תרופתי. זאת בליווי של טיפול משלים מסוג טיפול רגשי והתנהגותי. טיפול משולב מסוג זה נקרא טיפול אינטגרטיבי.

האם טיפול תרופתי בהפרעת קשב הוא רק במקרים הקשים?

לא ולא! כל העבודות המחקריות שנעשו מראות חד משמעית כי ללא טיפול תרופתי אין טיפול כלל. בדיוק כמו מכונית עם מנוע לא מכוון (כשהטיפול הוא המנוע). מכיוון שמדובר בהפרעה גופנית, אין היום, לצערנו, אפשרות לעזור לאנשים אלו ללא תרופות.
אמירה זו, לפיה הטיפול התרופתי הוא רק ל"מקרים הקשים" מקוממת במיוחד, היות והיא מעבירה מסר מעוות ומפחיד להורים ולמטופלים. לפיה, "הטיפול הלא נכון" לעולם לא יהיה אשם, אלא האדם עצמו שהוא "מקרה קשה". לעומת זאת, אם לא נטפל באנשים אלו תרופתית, הם יהפכו ברובם ל"מקרים קשים"….

האם הכדור עוזר לכולם ?

חשוב להדגיש כי טיפול תרופתי להפרעת קשב, הוא יעיל אך ורק לסובלים מהפרעה זו. הריטלין והקונצרטה (ממשפחת המתילפנידט) נמצאו כיעילים עבור 70- 80 אחוז מהאוכלוסייה שסובלת מהפרעת קשב. עבור אלו שהתרופות המדוברות אינן יעילות עבורם, או שישנן תופעות לוואי משמעותיות בעת לקיחתן – יש תרופות אחרות כמו דייטרנה, ויוונס, אדרל וכו'. תרופות אלו אינן נמצאות בסל הבריאות ועל מנת להשיגן יש צורך ביבוא אישי של התרופה לארץ. לקריאה נוספת בנושא אתם מוזמנים להיכנס למדריך שלנו בנושא.

אז אולי עדיף לחכות עם הטיפול?

לא כדאי להשתהות. חוסר הטיפול מסוכן ביותר, היות והוא חושף את האדם לפגיעה תפקודית והתפתחותית נרחבת. לכן, רצוי לטפל מיד עם תום האבחון ולאפשר לאדם תפקוד מיטבי ומיצוי יכולותיו הלימודיות והאומנותיות.

האם הטיפול בריטלין הוא רק לשעות ביה"ס?

הפרעת הקשב פוגעת בכל תחומי החיים. קודם כל בלמידה, בהיותה מבוססת על קשב, אך גם ביכולות החברתיות, בהתנהגות ובתפקוד בכלל. דוגמאות לכך הן עישון סיגריות (ניקוטין ממריץ), שימוש בסמים, קשיים, חוסר יציבות חברתית ואפילו נהיגה.

לכן, ההמלצה היא טיפול במשך כל שעות היום, או לפחות בכל מצב בו ההפרעה פוגעת בתפקוד. טיפול פסיכולוגי התנהגותי יכול לסייע בהערכה נכונה של הצורך בתרופה. כאמור, ההמלצה הגורפת היא טיפול במשך כל שעות היום.

האם יש תרופות תחליפיות למתילפנידאט שמבוססות על בסיס טבעי ?

ככל הידוע לנו כיום ועל בסיס המחקרים המסודרים, עד עכשיו לא נמצאה אף תרופה על בסיס טבעי שהיא יעילה במידה שווה וגורמת לפחות תופעות לוואי.

האם ריטלין גורם לאפאתיות ו"זומביות"?

ריטלין הוא כדור מרץ. האשליה של האפאתיה נגרמת כאשר ילד הנמצא באי שקט קשה, נרגע ומתמקד. עם זאת, יש לוודא לפני תחילת הטיפול את יעילות הריטלין והתאמתו לאדם הספציפי (למשל ע"י מבדק(TOVA  אחרת הוא עלול להיות בלתי יעיל.

בנוסף לכך, לעיתים קרובות תופעות לוואי מסוג זה יכולות להיגרם, כאשר נוטלים מינון יתר או מינון חסר של הטיפול התרופתי. לכן תמיד חובה להיות במעקב רפואי כאשר נוטלים טיפול תרופתי.

האם שימוש במתילפנידאט גורם להתמכרויות?

ההיפך ! כאשר משווים מבוגרים שטופלו בריטלין לאלו שלא טופלו, הרי אחוז ההתמכרויות לסמים גבוה לאין שיעור יותר במבוגרים שלא טופלו. אלו שטופלו מתנהגים ככלל האוכלוסייה. ישנה אוכלוסייה המתמכרת לכל דבר (מה שנקרא הפרעת התמכרות). עדיין, מדובר באוכלוסייה קטנה מאד, שאינה מייצגת בשום אופן את הכלל.

נטילת ריטלין באופן קבוע פוגעת בתפקודי הלב, ויכולה לגרום אף במקרים מסוימים להתקפי לב ?

בשנת 2011 פורסמו 3 מחקרים של ה-FDA , אשר בדקו את הטענה כי נטילת מתילפנידט באופן קבוע יכולה להעלות את הסיכון להתקפי לב. המחקרים שנערכו היו מחקרי אורך אשר בדקו אוכלוסייה נרחבת. ממצאי המחקר הראו, שאין קשר ישיר בין נטילת מתילפנידט לבין התקפי לב. עקב כך, הורדה ההזהרה לסיכון שבדבר.

אך, חשוב להדגיש כי  אנשים בעלי בעיות לבביות צריכים להתייעץ עם רופא מומחה לפני נטילת מתילפינדט.

לקריאת סיכום תוצאות המחקר – http://www.fda.gov/Drugs/DrugSafety/ucm277770.htm

נטילה ממושכת של ריטלין ודומיו פוגעים בצמיחה של הילד.

בניגוד למה שהיה מקובל לחשוב בעבר – המעוררים, כולל ריטלין, אינם גורמים לפגיעה בצמיחה, אלא אם כן יש דיכוי מלא של התיאבון משך כל שעות היום. בחלק מהמקרים שבהם תוארו הפרעות בצמיחה, התופעה קרתה כתוצאה מתוספת של תרופות המסוגלות לפגוע בגדילה. קיימים מספר מחקרים מהשנים האחרונות, המציגים את היעדר או מיעוט ההשפעה  של הריטלין על הצמיחה בטווח הארוך.

חשוב להדגיש, כי אי אכילה במשך כל שעות היום עלול לפגוע בצמיחה, כאשר ההערכה היא של כ-2 ס"מ על פני שנות הגדילה. עדיין מומלץ מאד לוודא שהילד יאכל גם תחת השפעת הכדור ובוודאי בשעות בהן ההשפעה חולפת.

האם שימוש במתילפנידאט גורם דיכאון?

נדיר ביותר. בדרך כלל ריטלין אינו גורם לדיכאון. יש שלושה מצבים אפשריים בהם יש קשר לדיכאון:

א. כאשר יש דיכאון בנוסף להפרעת הקשב והוא אינו מטופל, הרי הריטלין "חושף" אותו.

ב. כאשר אדם רגיש במיוחד לתרופה, הרי רק בשעות ההשפעה שלה יופיעו תחושות דמויות

דיכאון, שחולפות עם תום השפעתה (אז יש לעבור מיידית לתכשיר אחר).

ג. עם תום השפעת התרופה יכול להופיע "ריבאונד", שגם הוא נדיר, ומלווה בעצבנות

ובתחושת דכדוך החולפים תוך כשעה. הריבאונד בדרך כלל נעלם תוך מספר שבועות ואינו

מופיע שנית.

האם ניתן לעשות הפסקות בנטילת הריטלין ?

היעילות אינה משתנה ואין עלייה במידת תופעות הלוואי במידה ומתבצעת הפסקה בין הלקיחות. אך יחד עם זאת, אצל אנשים מסוימים, במיוחד בלקיחות הראשוניות, יש צורך ליטול את התרופה ברציפות למשך מספר ימים.

האם קונצרטה היא לא ריטלין?

לא ממש נכון. קונצרטה היא תכשיר ריטלין ארוך טווח, שמשך פעולתו 12 שעות. היא מה שנקרא "תרופה חכמה", היות והיא בנויה באופן המאפשר שחרור איטי ומדורג של החומר הפעיל, הריטלין, כך שההשפעה עקבית כל 12 שעות הפעילות.
כמו כן, בגלל הקפסולה בה החומר נמצא, היא לא ניתנת למעיכה ולהסנפה, מה שמקטין מאד את פוטנציאל השימוש לרעה בה.

האם הטיפול התרופתי מסוכן או לא?

ככל הידוע למדע הרפואה, הטיפול לא מסוכן. לעומת זאת, ידוע לנו בבירור כי חוסר טיפול הוא מסוכן מאוד.
יש לזכור כי גם חוסר טיפול הוא בחירה שיש לקחת עליה אחריות, וכי המשמעות לגבי האדם גדולה מאוד.
כתוצאה מכך, ההמלצה הרפואית כיום היא חד משמעית: לטפל ובהקדם, על מנת למנוע נזק. לטפל באופן מלא, דהיינו כל שעות היום, על מנת לאפשר תפקוד מכסימלי תקין. כאשר פועלים כך, הילדים הם ילדים בריאים ומתפקדים, המממשים את הפוטנציאל שלהם במלואו.

עשיתי אבחון להפרעת קשב, אילו התאמות אפשר לקבל?

אתם מוזמנים להיכנס למדריך שמפורסם בנושא באתר. באופן עקרוני, אבחון הפרעת קשב מספק התאמה של תוספת זמן בבגרויות.

במידה ותרצו התאמה רחבה ומקיפה יותר, תצטרכו לבצע אבחון פסיכו-דידקטי אשר בודק את היכולות הדידקטיות של הילד, היכן הוא מתקשה ואיזו התאמה ממדויקת יותר תסייע לו.

האם ניתן לקבל החזרים מחברות הביטוח או מקופות החולים?

אתם מוזמנים להיכנס למדריך שעוסק בנושא זה באתר שלנו.

אם כך, מה כדאי לעשות?

ללמוד, ללמוד ושוב ללמוד. כדאי לקרוא ולהתעניין, לשאול שאלות את הרופא המטפל, ולקחת אחריות על הטיפול בכם ו/או בילדכם.