על הפרעת קשב, טיקים ומה שביניהם

MRד"ר מיכאל רוטשטיין
מומחה בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד
מנהל השירות להפרעות תנועה בילדים ומתבגרים
רופא בכיר במרפאה להפרעות קשב, ריכוז ולמידה
המכון להתפתחות הילד והיחידה לנוירולגוית ילדים
בי"ח לילדים ע"ש דנה- דואק
מרכז רפואי תל אביב.
http://rotstein.infomed.co.il/

הפרעת קשב (Attention Deficit and Hyperactivity Disorder, AD(H)D) נפוצה
בעד כ- 10% מילדים ומתבגרים. ההפרעה מתבטאת בתסמינים מעורבים של חוסר קשב,
פעלתנות יתר או אימפולסיביות הגורמים להפרעה תפקודית בתחומי לימוד התנהגות
וחברה.

טיקים (tics) הינן תנועות קצרות המופיעות לסירוגין, החוזרות על עצמן ודומות זו לזו. טיקים
נפוצים מאד. ההערכות מדברות על כך שעד 10-15% מהבנים יראו טיקים בשלב זה או אחר
בגיל הילדות. טיקים שכיחים פחות בבנות. טיקים אינם מסוכנים, רוב הטיקים חולפים
מאליהם ובדרך כלל אינם דורשים טיפול. טיקים עשויים להשתנות לאורך השנים, הן באופי
והן בעוצמת התופעה. טיקים חדשים יכולים להופיע, ולעיתים ישנה הפוגה למשך זמן רב.
ישנן תסמונות שונות של טיקים. טיקים הנמשכים למשך זמן קצר (מספר חדשים עד שנה)
וחולפים מאליהם נקראים "טיקים זמניים" – provisory tics. במידה וטיקים קיימים מעל
שנה הרי הם מוגדרים ככרוניים. תסמונת הטיקים הכרונית המוכרת ביותר הינה תסמונת
טורט – Tourette's syndrome, בה קיימים טיקים מוטוריים וקוליים. הטיפולים בטיקים
מגוונים וניתנים על פי הצורך התפקודי של הילדים הנדרשים לטיפול, בהתאם לעוצמת
הטיקים והקושי הנובע מהם. רוב הילדים עם טיקים מנהלים חיים מגוונים, מלאי שימחה ועם
טיקים מושפעים לעיתים קרובות ממצבי מתח, חרדה, עייפות או חולי.
השתלבות נאותה בחברת בני גילם.

טיקים ותסמונת טורט מופיעים לעיתים קרובות בשילוב עם הפרעות אחרות. ההפרעה
השכיחה ביותר המופיעה עם טיקים היא אכן ADHD, והאופייני הוא שתופעות ADHD
מקדימות במעט את הופעת טיקים כרוניים בילדים עם נטייה לטיקים. כמחצית מהילדים עם
טיקים מאובחנים גם עם ADHD, וטיקים נמצאו ב 20% מהילדים הסובלים מ ADHD, כך
שלא נדיר שיהיו ילדים בהן קיימים גם זה וגם זה.

בישראל ובמרבית מדינות העולם, עיקר הטיפול התרופתי בסובלים מ ADHD הינו בתרופות
סטימולנטיות כגון מטילפנידאט או אמפטאמינים. רבים הם הילדים עם הפרעות קשב
והתנהגות קשות שאינן מטופלות כראוי בסטימולנטים עקב חשש מהופעת טיקים תחת
הטיפול. אין עדות ברורה להחמרה גורפת בטיקים תחת טיפול בסטימולנטים, ואם זו קיימת
הרי שהיא בד"כ זמנית וחולפת לאחר הפסקת הטיפול. טיפול זה יכול להינתן גם בילדים בהם
קיימים טיקים, ורוב הילדים יגיבו היטב לטיפול בהפרעת הקשב שלהם עם הטיפול, ללא
החמרה במצב הטיקים. ההשפעה על עצמת הטיקים בד"כ אינה משתווה לאיכות החיים
המתלווה לטיפול נכון ובזמן בתסמיני הפרעת הקשב. בחלק קטן מהילדים המטופלים
בסטימולנטים יכולה להיות עליה זמנים בעוצמות הטיקים ואז יש לשקול הצורך בטיפול מול
חומרת הטיקים ולשקול חלופות אחרות על פי הצורך.