עובדים בצוות

״אני לא יכולה יותר לעבוד עם הבנאדם הזה. הוא כל היום לא עושה כלום ובסוף בא לדבר אתי על היחס שלי כלפיו. כששטחתי בפניו את כל הדברים שהוא התחיל ולא סיים ביום אחד, הוא התפרץ עליי שאני לא מעריכה אותו ואת המאמץ שהוא עושה. אם הוא לא היה הבן של הבוס, כבר מזמן הייתי מעיפה אותו מהעבודה״ ככה התחילה השבוע את שיחתנו יעל, אמא צעירה שעובדת כמנהלת תפעול במשרד עם מספר עובדים. היא היתה מאוד מתוסכלת משיחה שהיתה לה עם עובד. הוא, התחיל ללמוד ולכן הוצב בתפקיד של "סותם חורים". בקשתי מיעל שתתאר לי יותר במדויק מה עושה אותו בחור שכל כך מעצבן אותה.

 

״ביקשתי שילך לבדוק שהעובדים בייצור עובדים על פי ההנחיות. הוא ירד ובזמן שהוא עבר מעובד לעובד הוא ניגש לחתולים שהסתובבו שם והתחיל ללטף אותם, דיבר עם העובדים כשהחתול על ידיו וכשהחתול ירד מזרועותיו הוא הוציא נייר והחל לגלגל לעצמו סיגריה. בשלב מסוים הוא עלה בחזרה למשרד, נכנס לחדרו והתיישב ליד המחשב. רציתי לבקש ממנו שיקפוץ להביא סחורה וחששתי שיתפרץ עליי כי כבר צהריים. חיכיתי קצת ואז בקשתי. הפתיל הקצר שלו נדלק והוא ענה לי בתקיפות, למה חיכית עד עכשיו ? את יודעת שאני יוצא היום מוקדם ללימודים… הוא לא היה מוכן לעשות את הנסיעה עבור העסק.

 

בסוף היום, בשלוש וחצי, הוא הודיע שהוא הולך, כשהוא לא סיים אף אחת מהמשימות שנתתי לו – לא סיים את הסיבוב ביצור, לא סיים דף תכנון במחשב, לא נסע לספק, הוא ממש לא סיים כלום״ יעל היתה מאוד נסערת ומתוסכלת.

 

לפעמים אנחנו צריכים לעצור ולקחת אחריות על הדרך שבה אנחנו מתנהלים מול אנשים אחרים (ילדים). אנחנו מצפים שהם יבינו את מה שבקשנו ויבצעו בדרך שבה אנחנו היינו רוצים.

אם הייתי מבקשת מהעובד לספר לי את הצד שלו, אני מניחה שהיה אומר שהיא לא ברורה לו ושהיא מציפה אותו במטלות.

 

אנחנו יכולים לעזור לו –

  1. הנחיות ברורות עוזרות לסדר ציפיות. לא רק במקום העבודה, זה בכל מקום – בבית, בכתה ובין חברים.
  2. ריבוי משימות והמעברים ממשימה למשימה כשאין תכנון יום – לא מתאים לכל אחד. אנשים רבים צריכים תכנית מסודרת ומובנית ולא מסוגלים להכיל את הבלת"מים.
  3. הגדירו את המשימות שאתם מצפים שיעשו.
  4. פרקו את המשימה לפרטים והכינו רשימת ביצוע לכל פרט.
  5. הגדירו לוחות זמנים לביצוע המשימה (שעה, יום, שבוע, חודש).
  6. פרצופים חמוצים, הבעות פנים של חוסר שביעות רצון – יגרמו לתחושת תסכול שתוביל להימנעות מעשייה.
  7. השתמשו בשפה חיובית – אתגרו, תמריצו – מילת עדוד, פרגון בכוס קפה, התעניינות ועוד.
  8. זה בסדר אם יש הפסקות – אבל תגדירו אותן וכבדו את הזמן.

 

חברים, לפני הכל יש לוודא שהאדם נמצא במקום שנכון לו ושהוא רוצה להיות בו. לפעמים אנשים נמצאים במקומות שאין להם ברירה (כמו בי"ס, צבא, עבודה), אנחנו יכולים להבין, להתגייס ולעזור להם.