עברים כיתה

". אתמול בארוחת הערב הכול התפוצץ. זה התחיל כמו כל ערב, השיחה היתה נעימה, האוכל היה טעים, צחקנו והאווירה הייתה טובה, עד שבתום לבי שאלתי את הגדול אם הוא כבר יודע מי עובר אתו לחטיבה. הוא הסתכל עליי בעיניים זועמות ואמר לי שהוא יידע הכל אחרי ה-1 בספטמבר. מאותו רגע הרגשתי איך הוא היה עצבני ומתוח וברגע שהקטן אמר משהו לא במקום, הוא התעצבן עליו, צעק וקם מהשולחן והלך בכעס. הקטן התחיל לבכות וגם קם והלך ונשארנו עם האמצעי, בלי להבין איך ברגע אחד הכל התפוצץ.

השנה אצלנו כולם במעברים – הקטן עולה לכתה א', השני מחליף מורה, השלישי נכנס לחטיבה. כולם בהתרגשות עצומה, אנחנו כבר מתחילים להרגיש את החששות והפחדים של כל אחד ואחד מהם. קושי להירדם בלילה, המון שאלות, התלבטויות – כל הבית במתח, כל פעם מישהו אחר מתפוצץ, מאבד את הסבלנות.

לנו, מאוד קשה לנו להיות שם בשביל הילדים, גם אנחנו במתח – רוצים כבר לראות שכולם מצאו את מקומם במקומות החדשים. כל האי ודאות משגע את כל הבית".

 

מעברים גורמים לאי שקט, התרגשות, פחד. הכל מועצם והתגובות לא תמיד תואמות את הסיבה, הכל נפיץ, כל מקפיץ. הסיבה לכל זה היא חוסר הודאות מהשינוי המתקרב. מעבר לכתה חדשה, סביבה חדשה, בי"ס חדש זו קרקע שלא בטוחים בה, כולם נורא מתרגשים, השאלות – מי תהיה המורה, איך היא תהיה, מי יהיו החברים, מה יהיה המקום שלי בכתה, בין החברים החדשים. התפקיד שלנו כהורים, הוא לעזור ככל יכולתנו בפיזור הערפל.

  1. תתרגשו, אבל במידה – ככל שאנחנו מתרגשים ומספרים לכולם, כך גם הילדים מתרגשים יותר ויותר. ההתרגשות הזו גורמת להם תחושתה של חוסר בטחון, כי הכול חדש עבורם.
  2. דברו, אבל פחות – עשו דברים שבאמצעותם הילדים ירגישו בטוחים יותר ומוכנים יותר. למשל, דברו על חוויות טובות שהיו לאחים בימים הראשונים שלהם בכתה א', או מהיכרות עם מורים שונים – דברים מצחיקים, חיוביים, מעניינים שקרו להם.
  3. פנו זמן והיו קשובים – הקשיבו לחששות, היו אמפתיים. יש לילדים המון שאלות והם זקוקים לתשובות כדי שיוכלו להסתגל למצב החדש ולמקום החדש.
    כשאתם אתם, היו זמינים עבורם – ללא שיחות טלפון, בלי לבשל ולנקות תוך כדי שיחה. זכרו שקשה להם מאוד להתחיל ולשתף ובטח לא בזמן שאתם עסוקים בעניינים אחרים. הצעירים שבחבורה גם ישמחו מאוד אם תשבו אתם ותחבקו אותם תוך כדי השיחה,  כדי שיהיה להם קל יותר לשאול את השאלות שמטרידות אותם.
  1. קחו אותם לסיור מקדים בביה"ס – הכירו להם את הדרך לביה"ס, חדרי הכיתות, חדר המורים, השירותים, ברזיות המים, מגרש המשחקים כדי שיכירו וכך ירגישו כבר יותר שייכים.
  2. בררו בין השכנים החדשים אם יש ילדים בגילאי הילדים – תפגישו ביניהם. כך יהיה לכולם קל יותר. אולי אחד מהם יהפוך להיות חבר טוב עוד לפני שיתחילו ללמוד.

אל תשכחו – הילדים מתחילים דרך חדשה, הם צריכים הרבה כלים ושעות אימון. תהיו שם בשבילם ועזרו להם, ועל הדרך תעזרו גם לעצמכם :-)