מביאים ביכורים

"קשה לי עם החג הזה, אני לא יודעת לשזור זרים, לא יודעת מה לשים בטנא, התחרות בין האימהות היא עצומה, כל דבר הופך להפקת המילניום, כל אחת נעזרת באמא / בחברה / בשכנה… ולי ממש קשה. קשה לי להפעיל אחרים, קשה לי לבקש מחברה, או משפחה, כי לכולם יש את הילדים שלהם, משהו עוצר ממני לבקש.

הסיפור הזה גדול עליי, אני לא מסוגלת לעמוד בלחץ הזה ויותר מכל אני מרגישה, שאני מאכזבת את הבת שלי. המבט שלה, שאני כל כך מכירה, של אכזבה, שהזר שהכנתי לה עלוב והטנא חסר, אין בו פירות אקזוטיים וכל מיני קישוטים יצירתיים. שלא לדבר על התקציב – כל הפקה כזו כרוכה בעלויות לא קטנות ולי יש שלושה ילדים שצריכים זר לראש וטנא לקחת.

הלחץ הזה, תחושת הלא מצליחה, מיד מחזירה אותי לגיל הילדות, כשאמא שלי הייתה באותו מצב. תמיד אני הייתי הילדה שמגיעה ללא זר ואם היא כבר הצליחה לשזור לי זר לראש, הוא תמיד היה הזר הכי עלוב, תמיד נראה כאילו הוא לא הונח בצורה טובה. אני לא אשכח את הזר שהתפרק חמש דקות אחרי שנכנסתי לכתה.

קרה גם פעם שדחיתי את הכנת הזרים לרגע האחרון, כי בלחץ אני מצליחה להתארגן הכי טוב ואז הקפיצה לסופר בלילה, כשכל הירקות כבר נוראיים ולא נשארו הקישוטים המתאימים יצרו תסכול חדש ושוב הדברים שהכנתי לא היו מוצלחים, לא יפים, לא מושקעים מספיק ושוב התסכול הזה.

תחושת האשמה, שאני מעבירה לילדיי שוב את כל הקשיים שאני חוויתי בילדותי. אני לא רוצה שהם יהיו בתחושה שאף פעם הם לא נראים טוב, לא מסודרים, שחסרים להם דברים. די, אני רוצה לצאת מהמעגל הזה."

בואו נתאמן על דרך אחרת –

  1. נתאמן בעזרה הדדית – הרי כל אחד מאתנו טוב בדברים מסוימים. אפשר לתאם עם חברים או שכנים או בני משפחה, שכל אחד יעזור לשני במה שהוא טוב בו. כך לא תרגישו שאתם מבקשים טובה, אלא תרגישו שיש גם לכם ערך כי אתם נותנים ומקבלים במקביל.
  2. נתאמן בלבקש – לדעת לבקש עזרה זהו שריר שצריך לאמן אותו ולהשתמש בו.
  3. נתאמן בתכנון מראש – להכין רשימות ולוחות זמנים.
  4. נתאמן בחיפוש במדיה הדיגיטלית – לחפש ברשת הדיגיטלית רעיונות. הרשת מוצפת ברעיונות מקוריים ויצירתיים והרבה מהם גם פשוטים להכנה (הכנו שני סרטונים לדוגמה – זר וטנא).
  5. נתאמן בשיתוף הילדים – גייסו אותם למשימה. הכינו יחד אתם, הם יתרמו מכישרונותיהם וגם יתגאו לבוא עם זה למחרת לגן או לכתה.

התאמנו – דברו על הקושי, בקשו עזרה, רשמו ביומן ופנו מספיק זמן, הכינו רשימות ופעלו על פיהן. נכון שלפעמים אנחנו ממש לא רוצים להכין שוב רשימות, אבל ככל שנאמן יותר את שריר התכנון, הוא יהפוך לחלק משגרת ההתארגנות שלנו. כשזה רשום כבר בלוח התכנון, בלוח הזמנים שלנו, אין לנו ברירה אלא להתמודד ולבצע זאת, כבר פינינו לכך זמן. אם בשלב הזה נוכל לפעול לפי הרשימות שהכנו, נצליח להגיע לתוצאות, שיספקו גם אותנו וגם את הילדים שלנו ונהווה מודל לחיקוי מוצלח גם לילדים שלנו !

תזכרו – התארגנות זה שריר וצריך לאמן אותו על מנת שיהיה מחוזק ויחזק גם אותנו.

בהצלחה וחג שמח !