טיפול

הטיפול שהוכח כיעיל ביותר להפרעת קשב הוא טיפול אינטגרטיבי המשלב טיפול תרופתי, טיפול התנהגותי וטיפול רגשי בהתאם למוקדי הקושי של המטופל.
להפרעת קשב בסיס אורגאני, נוירולוגי, והטיפול בו הוא חלק נכבד מהטיפול בהפרעה. הנוירולוג או הפסיכיאטר שקבעו את האבחנה מתאימים את התרופה ואת מינונה, אבל גם הם יידעו לומר שזה לא מספיק. להפרעת הקשב יש השלכות על התפקוד היומיומי, על היכולות החברתיות, האקדמיות והתעסוקתיות – ומכאן גם על הדימוי העצמי ותחושת הביטחון והמסוגלות. לכן יש צורך בערוץ של טיפול התנהגותי וערוץ של טיפול רגשי; הראשון מסייע ברכישת כלים מעשיים ומתודות שייקלו על ההתנהלות בבית ומחוצה לו, ושני מטפל בתחושות הקשות שחווה ילד או מבוגר שחי עם הפרעת קשב. כי חשוב לדעת: להפרעת קשב, בעיקר כזאת שלא אובחנה ולא טופלה בילדות, מצטרפת פעמים רבות "תחלואה נלווית" בדמות דכאון או חרדה שהופכות לגורם מעכב בפני עצמן.

ה"חליפה" שנתפרת עבור כל מטופל היא כזאת שמתאימה למידותיו הספציפיות. משקלו של כל רכיב – תרופתי, התנהגותי, רגשי – משתנה לפי צרכים, גיל, שלב בחיים. ובכל מקרה השילוב ביניהם תמיד יהיה אישי מאד.
טיפול אינטגרטיבי כזה לוקח בחשבון את כל פניה והשלכותיה של הלקות המורכבת הזו, ומאפשר לילדים ובוגרים בעלי הפרעת קשב לנהל אורח חיים מספק, פרודוקטיבי וחיובי; לממש את הפוטנציאל השכלי והחברתי שלהם, לצמוח ולהצליח