הפרעת קשב בעולם התעסוקה

אורלי צדוק פסיכולוגית תעסוקתית וד"ר אורית דהן (דהן וצדוק 2012) מדגישות בספרן, שאחד האתגרים הגדולים הניצבים בפני אוכלוסיית הסטודנטים כיום הוא המעבר מעולם האקדמיה לעולם התעסוקה וההשתלבות בו. זהו למעשה שלב חדש בחיים, הדורש מן הבוגר הטרי יכולת הסתגלות, התמדה והתמודדות עם אתגרים, בפעם הראשונה באופן עצמאי וללא מסגרת.

מדובר במשימה לא פשוטה עבור כל סטודנט ממוצע, על אחת כמה וכמה עבור סטודנט עם הפרעת קשב (ADHD), אשר לעתים גם נושא עמו תחושות של חריגות ו/או חוסר מסוגלות.

נמצא במחקרים כי בעלי הפרעת קשב (ADHD) חווים קשיים ייחודיים בעולם העבודה וכי במקרים רבים מתקשים לנהל קריירה יציבה, מתקשים למצוא משרה ולהתמיד בה וחווים יותר מצבי תסכול. כל זאת בהשוואה לאנשים ללא לקויות. יחד עם זאת נמצא, כי לפחות 75% מהם מועסקים לאחר סיום לימודיהם, אחוזי הפיטורין זהים לאחוזי הפיטורין באוכלוסייה הכללית וכן נמצא כי קיים אחוז גבוה של אנשים עם הפרעת קשב (ADHD), שעובדים בתחומי היזמות, העסקים, החינוך, הטיפול והאומנות – תחומים המאופיינים בסביבת עבודה דינאמית, משתנה ומגוונת.

אילו קשיים יכולים לעלות עם הכניסה לעולם העבודה?

קשיים בתחום הקוגניטיבי:

1 – קושי בניהול המרחב –
קושי בארגון הסביבה הפיסית, נטייה לאיבוד חפצים ומסמכים, קושי בזיכרון לטווח קצר, נטייה לדחיינות, כאשר הדחיינות פוגעת בעמידה ביעדים.

2 – קושי בהעברת מסרים –
קושי להגיע ל"נקודה", קושי בשליפת מידע בזמן המתאים, נטייה לקפוץ מנושא לנושא בשיחה, חשיבה רב ממדית, היוצרת חוסר מיקוד בהעברת מסר רלוונטי ובהעברת מסר בכלל. קושי נוסף בעת העברת מסר, הוא הקושי בתפיסת עיקר ותפל. בכך נוצר מצב שהדובר מציף את בן-שיחו במידע שחלקו לא רלוונטי.

3 – קושי להבחין בפרטים –
לא זוכרים מידע שנמסר בעל פה, קושי במילוי טפסים, מפספסים מידע בהוראות כתובות, לעתים מבינים דברים אחרת.

4 – קושי בניהול זמן –
נטייה לאיחורים, תכנון זמן לא ריאלי וקושי בהמתנה.

קשיים בתחום הבין אישי:

1 – בתחום התקשורת הבין אישית –
הקשבה לפרקים, התפרצות לדברי אחרים, הנחה שגם השני יכול להקשיב מהר.

2 – קשיים בוויסות ההתנהגות –
לעתים התפרצויות, הערות לא במקום, "מגלים קלפים" במו"מ.

קשיים בתחום האישי:

1 – דימוי עצמי –
דימוי נמוך, נחיתות, בושה, תחושת מסוגלות נמוכה, מודעות נמוכה ליכולות ולכוחות, תחושת חוסר שליטה.

2 – מתח –
מתחים כרוניים עקב התמודדות יומיומית, חשש מכישלון, מתח הנובע מהסתרת הלקות וניסיון להיות כמו כולם.

3 – תסכול וכעס –

תסכול הנובע מהקושי לעמוד בציפיות, קושי לשלב עבודה עם מסגרות חיים אחרות, כעס על הסביבה שלא מבינה אותי.

מהם הכוחות של בעלי הפרעת קשב (ADHD) בעולם העבודה?

לבעלי הפרעת קשב כוחות ייחודיים. זיהוי הכוחות ושימוש נכון בהם יוביל במקרים רבים להצלחה בעולם העבודה.

כוחות בתחום הקוגניטיבי
אינטליגנציה גבוהה, חשיבה יצירתית, קליטה מהירה, חשיבה רב ממדית, גמישות מחשבתית ויכולת לעבוד עם נתונים חלקיים.

כוחות בתחום הבין אישי –
אמפתיה גבוהה מהממוצע, אסרטיביות, נחישות, רגישות, אותנטיות, יכולת לגייס ולהפעיל אנשים.

כוחות בתחום האישי –
יכולת השקעה גבוהה מהממוצע, סקרנות, יכולת להתמסר בהתלהבות למשימה, יכולת לעמוד בתסכול ולשאת כישלון.

כיצד להתמודד עם הקשיים ולהשתלב בהצלחה בעולם העבודה? 

טיפים להתמודדות טובה וכניסה מוצלחת לעולם העבודה:
1 – במעבר מאקדמיה לעבודה –
לפנות זמן להתמודדות. לדאוג לליווי ולמערכת תמיכה. לטפל בדברים צעד צעד. לבחון אילו אסטרטגיות שסייעו לי להצליח בלימודים, אוכל לקחת לעולם העבודה. לחפש מידע על עולם העבודה ואופני התפתחות מקצועית בתחום העיסוק.

2 – יצירת מודעות לזהות המקצועית
להיות מודע ליכולות, לכישורים, להעדפות ולצרכים שלי בעולם העבודה. יצירת מודעות לזהות המקצועית, מאפשרת מציאת עבודה שמתאימה להעדפות, לכישורים ולערכים שלי.

3 – מודעות לקשיים
קבלה והכרה בקשיים ובפערים הקיימים, בין היכולות הטמונות לבין הביצוע בפועל. מודעות זו מהווה תנאי מקדים לגיבוש הזהות המקצועית. המודעות לקשיים מאפשרת פיתוח אסטרטגיות יעילות יותר, שיפור בתפקוד סביב הקשיים ועלייה בביטחון כתוצאה מחוויה של הצלחות.

4 – אסטרטגיות התמודדות עם הקשיים בעבודה
ארגון וניהול עצמי, שיסייעו לי להתמודד עם הקשיים בעבודה, כמו כתיבת פתקי תזכורת, ביצוע רשימת מטלות, בדיקה חוזרת של משימות, להסתובב עם פנקס, לבקש עזרה מאחרים במידת הצורך, עבודה בחדר שקט, לקיחת הפסקות יזומות, לבקש עזרה בתיעדוף משימות וכדומה.

5 – שימוש באמצעים טכנולוגיים
תזכורות במחשב/בטלפון הנייד, שימוש ביומן ממוחשב, שליחת SMS לעצמי, שימוש באוזניות, תוכנת הקראה, תוכנות איות וניסוח בעת שליחת מיילים חשובים.

6 – ללמוד מכישלונות
לעצור ולבצע הערכת מצב, לבקש פידבק מאחרים, לחשוב על דרכים חלופיות לביצוע. בקשו מהמנהלים שלכם לתת לכם משובים ברגישות. גם ככה אתם בעלי ביקורת עצמית חריפה, ומתקשים להכיר בהצלחותיכם; כדאי שמי שמקיים עמכם שיחות הערכה תקופתיות יהיה מודע לזה ויידע לחזק אתכם, במקום להחליש.

7 – ללמוד לנהל את הלקות –
לדעת בבירור את היתרונות והחסרונות שלי ולבסס קבלה עצמית. לבדוק מהן סביבות העבודה שמתאימות לי ולגבש אסטרטגיות מתאימות. לא להסתיר את הלקות מהסביבה, לרוב, ההסתרה דורשת השקעה רבה של אנרגיה, שפוגעת בתפקוד ובביצוע משימות אחרות בעבודה.

8 – טיפול תרופתי
שימוש בטיפול תרופתי אפקטיבי אשר נרשם לכם על-ידי רופא אשר אבחן אתכם, יכול לסייע לכם רבות להתמודד עם התסמינים השליליים של הפרעת הקשב (ADHD) כגון מוסכות מרעשים, קושי לשבת לאורך זמן וריבוי הפסקות וכדומה. הדבר לא מבטל אימוץ של כלים אפקטיביים שיסייעו לכם במקום העבודה, אבל יכול לסייע לכם רבות לאמץ ולהשתמש באותם כלים בצורה אפקטיבית.

לסיכום, בניגוד לעבר, אנחנו מבינים כיום שהפרעת קשב (ADHD) משפיעה על סטודנטים בשלב הלימודים ובשלב המעבר לעולם העבודה. מודעות ללקות ולקשיים, מודעות לכוחות האישיים, הכרות עם הסביבה והיכולת לבקש עזרה – הן יכולות חיוניות, שיסייעו לסטודנט או לבוגר הטרי להפוך את הקושי להעצמה ואת הקושי לחירות.

רוצים עצות פרקטיות איך להתנהל נכון בעבודה ? כנסו לקישור הבא וגלו 10 טיפים בתחום התעסוקה אשר נאספו ונכתבו ע"י אורלי צדוק, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית ומדריכה.

רפרנס: דהן אורית ואורלי צדוק (2012), מלקות לחרות- מבט אישי ומקצועי על ליקויי למידה והפרעת קשב וריכוז. הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון מופת.