לא מצליחה לבצע

"השנה לא אירחתי אפילו פעם אחת ואני דוקא נורא אוהבת לארח. אני אוהבת שכולם באים ויושבים ביחד מסביב לשולחן, משפחה, חברים, השיחות, הצחוקים, שיוצרים את האווירה המשפחתית.

אני מאוד מחוברת לזה, אבל אני מוצאת את עצמי לפני כל ארוחה כזו משתגעת כבר יומיים קודם, אני נכנסת ללחץ שהולך ומתחזק ככל שהזמן מתקרב וזה למעשה משתק אותי ואני לא מכינה שום דבר עד הרגע האחרון.

מצאתי אפליקציה מעולה להכנת רשימות בטלפון ואני רושמת שם הכל. אבל כשמגיע שלב הביצוע, אני לא עושה כלום עד הרגע האחרון ואז בתוך הלחץ המטורף, כמה שעות לפני האירוח, אני עושה את כל מה שהתכוננתי לעשות יומיים קודם – מבשלת, אופה, מנקה ובסוף מגיעה לארוחה מושלמת ומתוקתקת כשכולם נהנים ממנה מאוד ורק אני משלמת את המחיר.

זה עולה לי בלחץ רגשי, עייפות נוראית, כאב גב, כאבי רגליים, מתח שיורד לאט לאט ברגע כשאני רואה את כולם סביב השולחן נהנים ומחמיאים לי. ואני ? אני לא באמת נהנית מהארוחה, אני כבר עייפה מדיי.

השנה, בחג, נמנעתי מלהזמין, השתדלתי לדחות את ההזמנה עד לרגע האחרון, עד שכולם היו כבר מוזמנים ומישהו גם דאג להזמין אותנו. עכשיו אחרי החגים נשארתי עם תחושה של פספוס. כל כך רציתי להזמין, בדקתי את תאריכי החג, תכננתי אפילו מה אבשל. לפני ערב סוכות עשיתי גם יותר קניות, תכננתי מה אבשל, רק לא בישלתי ולא הזמנתי. לפני יומיים זרקתי לפח את חומרי הגלם שלא השתמשתי בהם ושפג תוקפם.

אני מתוסכלת ואני יודעת שכל הנושא הזה משפיע עליי לא רק בחגים, אלא גם ביומיום. אני לא מצליחה להוציא לפועל המון דברים עד לדקה ה-90 ואז בלחץ נוראי אני מכינה הכל – אם זה ארוחת ערב משפחתית, או לקנות מתנה לחברים, או לארגן את הילדים לקראת יציאה.

אפשר שזה יהיה אחרת ? כמו אצל החברות שלי שהולכות בבוקר לים ובצהריים הכל מוכן אצלן ? הן אפילו מספיקות לנוח לפני שבאים האורחים.. גם אני רוצה !"

 

אז איך נוריד את הלחץ לפני אירוח ?

  1. נפנה את המקרר ואת ארון המצרכים לפני שנתחיל פרויקט חדש. כך גם נדע מה יש לנו ומה חסר לנו.
  2. נבנה את תפריט הארוחה ומתוכה נבנה גם את רשימת הקניות. הזדמנות להשתמש במצרכים שמצאנו בארונות ובמקרר.
  3. נכין רשימה מצומצמת – לא להיסחף, אנחנו לא מזנון של בית מלון.
  4. נחליט שחלק מהתפריט אנחנו קונים מוכן – למשל קינוח או סלטים או מנה עיקרית דוקא.
  5. נעבוד לפי לוח זמנים ונבטיח לעצמנו צ'ופר לאחר ביצוע.
  6. נבנה את התפריט כך שחלק מהדברים נכין יום קודם ונקצה לזה זמן ביומן.
  7. נרשום את המשימות על דף או לוח, שיהיה מונח לידינו במטבח ונוכל לעדכן אותו בכל רגע.
  8. נוסיף את שעת ההכנה של כל מרכיב בתפריט וכל משימה שסיימנו נסמן ב-V.
  9. נשתף את בני המשפחה בקושי שלנו ונבקש את עזרתם. למשל, שכל אחד יביא משהו שהוא אוהב להכין, או שכל פעם יבוא בן משפחה אחר מוקדם יותר לעזור בהכנות.
  10. נתייחס להכנות כמו למשחק שאנחנו מתקדמים בו שלב אחר שלב.

 

זכרו – זו ארוחה משפחתית ולא תחרות בישול, המטרה שלנו היא להיפגש וליהנות מהביחד.