כמו אמא שלי

"נמאס לי שהיא קוראת לי "נזק". אני רק מתעוררת בבוקר והיא מתחילה לקטר "איזה נזק את, כל מה שאת לובשת פעם אחת, חוזר עם כתם" ואז היא ממשיכה "מיאש כבר, הוצאת אתמול תחתונים נקיים ואני צריכה לסדר אחרייך". קמתי התארגנתי ובאתי לאכול ארוחת בוקר, שכחתי את התיק בחדר, מיד הגיעה ההערה "מזל שהראש שלך מחובר..".

הכנתי לי לשתות והתיישבתי והיא המשיכה "מיד רואים שהיית במטבח, הוא נראה כמו אחרי סערה – מגירת הסכו"ם נשארה פתוחה, דלתות הארון פתוחות, הכפית המלוכלכת וכתמים על השייש, כבר אין זכר לשייש שכרגע ניקיתי.." והיא המשיכה "למה לא כיבית את האור במקלחת ? תגידי, את חושבת שאנחנו עובדים בחברת חשמל ?", "למה את לא סוגרת את המכסים של הסבונים במקלחת, נראה לך שיש לנו מניות בללין ?",  כך תיארה לי רוני בת ה-16 את הבוקר שלה. והיא המשיכה "רק קמתי, כבר אין לי כח ! כל כך קשה לי לקום, להתקלח ולהתארגן לביה"ס, אני עושה כל כך הרבה מאמצים ואין לי כח כבר לשמוע את כל הביקורת הזו שלא נגמרת, אני מרגישה מעוכה ולא מוערכת בבית. איך אני אצא ככה לביה"ס?"

 

בשיחה עם ההורים, העליתי את התחושות הקשות של רוני, שמתמודדת כל יום מחדש כדי להצליח בקימה ובהתארגנות הבוקר. כל הצלחה הכי קטנה שלה, הוא שינוי מאוד גדול עבורה, היא עובדת מאוד קשה כדי להצליח בדברים הקטנים. כשהיא חווה את האמירות של האמא, היא לא מאמינה שהיא תוכל להצליח. הכל נראה לה גדול מדי, בלתי מושג והיא לא מרגישה שהיא מתקדמת.

 

האמא תפסה את הראש שלה ואמרה "איך ההסטוריה חוזרת. תמיד אמרתי לעצמי, שכשאני אהיה אמא, לא אהיה בקורתית כלפי ילדיי, כמו שאמא שלי היתה כלפיי. אני עדיין שומעת אותה. גם עכשיו כשאני נזכרת באמירות הציניות שלה, אני מרגישה את הכאב בבטן. אלו היו תמיד אמירות מכאיבות. כל כך רציתי לעשות זאת אחרת. איך הגעתי לאותו מצב ??"

 

התיחסות חיובית מחזקת, היא מעלה את הדימוי העצמי וגורמת לילדים להיות יותר בטוחים בעצמם. כדי שנוכל להשתמש בחיזוקים חיוביים, עלינו להיות בעלי ידע וכך נהיה מודעים יותר לקשיים של הילדים.

 

כדי לשנות את המצב אליו נקלענו, עלינו ללמוד יותר על הקשיים של הילדים וכשהמודעות שלנו תעלה נוכל לעשות זאת אחרת –

  1. התיחסו אל הקשיים של הילדים בכבוד, אל תהיו ציניים.
  2. דברו אתם בזמן מתאים (לא דקה לפני שיוצאים מהבית), מה או מי יכולים לעזור להם, כדי לעשות את השינוי בהתנהגות.
  3. העצימו את הדברים החיוביים שהם עושים. אפילו אם זה דבר קטן, תעצימו דוקא אותו.
  4. התעלמו מהתנהגויות מקשות כדי שיוכלו לצאת מהבית מחוזקים ולא מוחלשים.
  5. תנו הארות חיוביות כדי לעודד אותם להמשיך ולהתאמץ.
  6. תנו דוגמה אישית ושמרו בעצמכם על הכללים בבית.

 

חשוב שנזכור – הצלחות קטנות מובילות להצלחות גדולות, הקפידו לתת כל יום לפחות חיזוק חיובי אחד.