T.O.V.A – מבדק ממוחשב בכל האוכלוסיות

מקבץ שאלות נפוצות (וגם התשובות להן, כמובן), שאנחנו נשאלים בנושא מבדק ה-TOVA.
מהו מבדק ה- T.O.V.A ?
מבדק T.O.V.A היא בדיקה ממוחשבת מסוג CPT.

מהי בדיקת CPT?
CPT (Continuous Performance Test), מכונה בעברית "מבחן התפקוד המתמשך". גם בדיקת ה- B.R.C ומבחן המוקסו משתייכים לקבוצת המבדקים הזו.

למה משמש המבדק ?

  1. לאפשר הערכה אובייקטיבית של מרכיבי הקשב. מבחן זה בודק ישירות את הנבדק ואת יכולתו להתמודד עם מטלה חדגונית ומשעממת יחסית לאורך זמן.
  2. לבדיקת יעילות הטיפול התרופתי ובחינת המינון הרצוי שלו. משווים את תוצאת הבדיקה הראשונה, לזו השנייה שנערכה תחת השפעת הריטלין. הדבר חוסך זמן יקר במהלך תהליך האבחון, שבו נערכת התאמה של המינון המתאים לנבדק.

הבדיקה איננה דורשת ידע מוקדם של שפה או חשבון לשם ביצוע הבדיקה, כמו בדיקות ממוחשבות אחרות.

מה קורה במהלך הבדיקה ?
הבדיקה מתבצעת בשני חלקים – לפני נטילת הריטלין ואחרי נטילתו. לנבדקים מגיל 6 עד 100, כל חלק נמשך 21.8 דקות, כאשר לפני כן מתקיים אימון בן מספר דקות. נבדקים בגילאים 4 עד 5 ימשך כל חלק 10.9 דקות, וגם הם יקיימו לפניו אימון קצר.

במהלך הבדיקה הנבדק יושב מול מסך מחשב, ומחזיק בידו לחצן. על המסך מופיעה נקודה קבועה שמשמשת כנקודת ייחוס לגירויים שיופיעו לו על המסך. מדי מספר שניות (במרווחים קבועים) מופיע על המסך ריבוע. לפעמים הריבוע מופיע מעל הנקודה, ולפעמים מתחתיה. כאשר הנבדק מזהה שהריבוע מופיע מעל הנקודה עליו ללחוץ פעם אחת על הלחצן. לעומת זאת, כאשר הריבוע מופיע מתחת לנקודה, אסור לו ללחוץ על הלחצן.

אוי ואבוי. זה מה שקורה בבדיקה ? הרי גם אדם ללא ADHD לא יצליח להחזיק מעמד ויאובחן כסובל מהפרעת קשב !
אז ככה:

  1. בדיקת ה-TOVA נועדה להיות משעממת. מטרתה העיקרית היא להביא בזמן קצר יחסית להופעת תסמיני הקשב של הנבדק (כמו אימפולסיביות וקשב). זאת כדי לחסוך זמן (וכסף) במהלך האבחון.
  2. בתהליך התיקוף שלה, נבדקה ה- TOVA אל מול אוכלוסייה רחבה, וכנגד קבוצות גיל שונות. כך שלבדיקה יש מאגר נרחב של התוצאות "הנורמאליות" של נבדקים ללא הפרעת קשב שאמורות להתקבל בגילאים מסוימים, ועפ"י מגדר הנבדק.
  3. אורך הבדיקה, שהוא מדד מרכזי בה, תוכנן כך מכיון שנבדקים אינטליגנטיים או חרדתיים יכולים "לפצות" על הקשיים שנוצרים להם עקב ההפרעה, לפרקי זמן קצרים יחסית של 5 עד 15 דקות.

איך מנותחות תוצאות הבדיקה?
במהלך הבדיקה נבדקים מספר רב של מדדים. ביניהם:

  1. לחיצות סתמיות – כאשר הנבדק לוחץ על הכפתור כאשר הגירוי "הנכון" לא מופיע על המסך. מדד זה בודק בין היתר את תסמיני האימפולסיביות של הנבדק.
  2. פספוסים – כאשר הנבדק לא לוחץ על הכפתור כאשר מופיע הגירוי הנכון, הדבר נקרא פספוס. מדד זה בודק תסמיני קשב.
  3. יציבות מהירות תגובה – אפשר לציין שזהו אחד המדדים החשובים ביותר שנבדקים בבדיקה. הגירויים שמופיעים בבדיקה מופיעים בהפרשים קבועים. המדד הזה בודק האם יש יציבות של הנבדק כאשר הוא מגיב ולוחץ / לא לוחץ על הלחצן. מדד זה חשוב מכיון שאנשים עם הפרעת קשב אינם עקביים בתגובות שלהם.
  4. זמן תגובה – מדד זה בודק באיזו מהירות הנבדק הגיב לגירוי שהופיע על המסך, ולחץ על הכפתור (זה לא משנה אם הלחיצה הייתה נכונה, או לא).
  5. הבנת המטלה – מדד זה בודק איך הנבדק תיפקד וביצע את המטלה לאורך הבדיקה. כאשר השעמום והמונוטוניות שנגרמים לו "משתלטים" עליו.
  6. ציון כללי של הבדיקה – הציון מורכב משכלול של הישגי הנבדק לאורך הבדיקה ביחס לגיל, והמגדר שלו. זאת ביחס לקבוצה המתאימה שלו של כאלו אשר אינם סובלים מהפרעת קשב.

מבדק ה-TOVA מנתח את ביצועי הנבדק לאורך הבדיקה, על-פני כל רבע מארבעת הרבעים של הבדיקה ועל-פי המדדים השונים שצוינו. בנוסף, באחד הפלטים ישנו גם ציון כללי של הבדיקה. הציון מורכב משקלול של הישגי הנבדק לאורך הבדיקה ביחס לגיל ולמגדר שלו. חשוב להדגיש שאסור להסתמך על הציון הכללי של הבדיקה כאשר מנתחים את תוצאות הבדיקה, מכיוון שהיא לא מייצגת את המורכבות והשוני של הנבדק לאורך הבדיקה. מה גם, שמאחר ומדובר בבדיקה ממוחשבת, אשר איננה יכולה להתחשב במורכבות של הנבדק אשר נמצא מולה, אסור להסתמך על הציון הכללי שהבדיקה מפיקה. הציון יכול להיות מוטה, כאשר מדובר באדם אינטליגנטי במיוחד, או חרדתי. כך לדוגמא אדם שסובל מחרדה יכול לקבל ציון גבוה מכיון ו"בזכות" החרדה שלו. הוא לא יפספס אף גירוי שהוא צריך להגיב לו (דבר שמעיד על קשב רב), אך יחד עם זאת, יהיו לו גם לא מעט לחיצות סתמיות (דבר המעיד על אימפולסיביות).

שמעתי שבדיקת ה- TOVA היא בדיקה ישנה ולא מהימנה, ושיש בשוק בדיקות יותר חדשות.
נכון שבדיקת ה- TOVA היא בדיקה ותיקה; אבל היא מתעדכנת באופן תדיר ומחדדת את מהימנותה ויכולת הניבוי שלה. רגישות וספציפיות הבדיקה עומדות על 80%, ו-85% בהתאמה. כלומר, כאשר משתמשים בבדיקה בכדי לאבחן הפרעת קשב, הבדיקה מצליחה לזהות נכון 80% מהנבדקים שסובלים מהפרעת קשב ככאלו שאכן סובלים מההפרעה. וב- 85% היא אכן מאבחנת הפרעת קשב ולא דבר אחר. כאשר משתמשים בבדיקה על מנת לבדוק את יעילות הטיפול התרופתי (שזה השימוש העיקרי שלה בארץ), אחוזי המהימנות עומדים על מעל 90%.

האם תוצאות בדיקת TOVA מעידות על הפרעת קשב?
כפי שנכתב קודם, ניתן להשתמש בבדיקת TOVA לשם אבחון הפרעת קשב, אך השימוש העיקרי הוא לשם בדיקת יעילות הטיפול התרופתי. בנוסף לכך, על-פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שפורסם בשנת 2010, ביצוע של בדיקת TOVA בלבד לא מהווה אבחנה תקפה להפרעת קשב.

נבחנתי בשני חלקיה של הבדיקה, והחלק השני הוא בכלל לא אותה בדיקה שעשיתי קודם!
נכון שהחוויה שלך הייתה כל כך שונה בכל אחד מחלקי המבדק, עד כי נדמה לך שהם היו שונים. אך התחושה היא שגוייה ואפשר להסביר אותה בהשפעת הטיפול התרופתי. על מנת שהבדיקה תהיה מהימנה הזמן שעובר בין גירוי לגירוי, אופן הופעת הגירויים, משך הבדיקה, וכו' חייבים להיות זהים לחלוטין ב-2 חלקי הבדיקה.

איך מגיעים לביצוע בדיקת TOVA ?
את בדיקת ה-TOVA ניתן לבצע במסגרת אבחון מסודר, או שניתן לגשת ולקיים רק את הבדיקה עצמה במכונים מסוימים. אופציה זו לא מומלצת כלל וכלל, מכיוון שכפי שכבר ציינו, תוצאות המבדק לבדו אינן מעידות על הפרעת קשב – וממילא תצטרכו לבצע גם אבחון מלא. לכן –

  1. אם תחליטו לגשת לאבחון מלא, הרי שגם הוא כולל בדיקת TOVA. ברוב המכונים לא יסכימו לקבל בדיקות TOVA אשר נעשו במקומות אחרים. כלומר: שילמתם פעמיים. חבל.
  2. ריבוי אבחונים ומבדקים עלולים לייאש את הנבדק ולגרום לו לתחושת עויינות (במיוחד כשמדובר בילדים).