קשיי התארגנות – הבעיה והפתרון

קשיים בהתארגנות מהווים חלק ניכר ממהותה של הפרעת הקשב, והם בוודאי אחד המאפיינים המטרידים ביותר שלה. הם הסיבה לכך שהילד שלכם מגלה בכתה ששכח להכניס לתיק את ספר החשבון, הם הסיבה לכך שהוא מגיע לבית הספר תמיד  (אבל תמיד!) כמה דקות אחרי הצלצול בבוקר, והם גם הסיבה לכך שיצאתם הבוקר לעבודה בלי הטלפון או הארנק שלכם.

התארגנות פירושה, לבצע משהו מהתחלה ועד הסוף בצורה יעילה וחלקה. הפרעת קשב היא קושי בהתנהלות ברצף, סדר וארגון. היא הפרעה בתפקודים הניהוליים של המוח, אותם תפקודים שבעזרתם המוח מיישם את היכולות שלו. בהפרעת קשב יש קושי ביכולת לקשב ממושך, ביכולת להתמקד במשהו מסוים תוך מחיקה אוטומטית של גירויים קטנים ברקע, ביכולת לשלוף פרטים קטנים לצורך עבודה ולהשתמש בהם, ביכולת להתאפק ולא לעשות משהו אחר, שמושך את תשומת הלב עד שמסיימים את המטלה הקודמת.

כדי להיות מאורגנים, אנחנו צריכים את התפקודים הניהוליים. כשהתפקודים האלו לא עובדים כראוי – יש הפרעה בארגון. כשיש הפרעה בארגון, ספר החשבון נשכח בבית…

אז מה בכל זאת עושים?

המפתח הוא – רוטינות, הרגלים, שגרות קבועות ומסודרות. רוטינות עוזרות כי הן בונות סדר והיררכיה וקובעות מה בא אחרי מה;

כך הארגון הופך לאוטומטי, במקום שנצטרך להקדיש לכך תשומת לב בכל פעם מחדש.
רוטינות והרגלים קבועים עוזרים לילדים עם הפרעת קשב להתגבר על אחת הבעיות שהכי מקשות עליהם – הקושי לצפות את העתיד. ילדים עם קושי בהתארגנות נוטים לחיות בזמן הווה. קשה להם להיזכר במה שיקרה מחר, כאשר ההווה כל כך מלא בגירויים.
הרוטינה מכריחה אותם להסתכל קדימה, לשאול: "מה יהיה הדבר הבא שיקרה? איך אני מתכונן לקראתו? מה אני צריך לעשות עכשיו כדי שאחר כך העניינים יזרמו באופן תקין?"

הרוטינות שנבנה צריכות להתייחס אל "צווארי הבקבוק" של היום, אלה המכונים גם (בטעות) "בוקר" ו"ערב". אם רוטינת הבוקר ורוטינת הערב בנויות כראוי, ואתם מקפידים על ביצוע מדויק ומהודק של שתיהן בכל יום ביומו – תכניסו סדר ויציבות לתוך ההוויה המבולבלת של הילד שלכם – זו תהיה הקלה של ממש עבורו ועבורכם.

 

הנה דוגמה לרוטינת בוקר:
הרוטינה הזו חשובה מאין כמוה, מפני שבית הספר הוא יום העבודה של הילד, וכך אנחנו מלמדים אותו שליום עבודה באים מוכנים.
כשילד מגיע לבית הספר מאורגן ומסודר, כבר פתרנו לו חצי מהבעיות: הוא לא יהיה מבוהל ומבולבל, לא ינסה לצאת או להתחמק כדי שלא יראו שהוא לא זכר להביא משהו.
כשהוא בא מוכן – יש לו פחות טרדות והוא פנוי יותר ללמוד.
מומלץ לשווק לילד את התכנית בצורה של תחנות: הילד יודע שעליו לעבור בכל התחנות של הבוקר, וזה הופך להיות אחריות שלו. אתם רק בתפקיד המלווים. אם הוא לא מתחיל להתלבש למשל, לא לקרוא לו עשר פעמים ולהתעצבן, מוטב ללוות אותו בצורה נעימה ביד ובכך לעזור לו. כשהרוטינה תתקבע זה יקרה לבד, ויהפוך להיות חשוב לו.

 

# רוטינת הבוקר כוללת קימה לפחות שעה לפני היציאה. להורים מומלץ לקום עוד חצי שעה קודם, כדי להיות פנויים לגמרי, כדי ללוות את הילד בזמן רוטינת הבוקר שלו.

  • תחנה ראשונה: חדר האמבטיה. מומלץ להתחיל את סדר היום של הילד במקלחת, כי המקלחת היא כמו 'ריסטארט': היא מפרידה בין הלילה ליום, בין מה שהיה למה שיהיה היא מסמנת שכאן מתחיל משהו חדש. אם לא מתאים לכם, הקפידו על כך שהתחנה הראשונה תכלול שטיפת פנים וצחצוח שיניים.
  • תחנה שניה: ההתלבשות. הקפידו שהיא תמיד תתרחש במקום מסוים וקבוע בבית: בחדר האמבטיה או בחדר, ולא בסלון מול הטלוויזיה.
    חשוב שהילד יחליף בגדים בבוקר, ולא ילך לישון בבגדי בית הספר – שוב, כדי לעשות הפרדה ברורה בין שינה לערות, בין הבית לבית ספר.
  • תחנה שלישית: ארוחת בוקר קלה (במקום קבוע ולא ברחבי הבית(.
  • תחנה רביעית: מערכת. היא צריכה להיות תלויה במקום ברור וקבוע. הילד בודק אם הוא לקח את כל הספרים והמחברות לאותו יום, ואם יש בתיק מים ואוכל.
  • תחנה חמישית :לסדר את המיטה ולצאת לבית הספר.

למה כדאי לסדר את המיטה?
מפני שילד שיוצא מחדר מסודר יגיע לחדר מסודר בסוף היום, ולא יצטרך להתמודד עם בלגן שיקשה עליו את ההתארגנות למחר.

מקלחת? יש.
סידור תיק? יש.
סידור מיטה? יש ויש.

מה אין ברוטינת הבוקר?
אין דיון על הכריך ! –  בנו מראש עם הילד שלכם, תכנית שבועית של סנדוויצ'ים. הימנעו מהתנגשויות סביב הנושא הזה בבוקר. אין לכם זמן לדיון מעמיק ומושכל בנושא, כשבעוד חמש דקות אתם צריכים כבר לצאת מהבית, זה בדיוק המתכון לפיצוץ. מיותר. השענו על הרוטינה.

בהצלחה !