טיפול חדש וייחודי למתמודדים עם ADHD

Cog-Fun טיפול קוגניטיבי תפקודי בריפוי בעיסוק

"קשה לה לקום ולהתארגן בבוקר, כל פעולה לוקחת הרבה זמן"   "הוא מאוד מפוזר"   "היא לא לוקחת אחריות על הלמידה שלה.. מגיעה למבחנים לא מוכנה"   

"הוא כל פעם מסתבך, פעם מתחצף למורה, פעם רב עם חבר"

 

תלונות אלו הינן תלונות שכיחות של הורים לילדים ולמתבגרים המתמודדים עם הפרעת קשב (ADHD).  מחקרים רבים מיחסים את הקשיים המרכזיים של המתמודדים, לקשיים בתפקודים ניהוליים.  תפקודים ניהוליים הינם תפקודים קוגניטיביים, המאפשרים לאדם לשלוט בהתנהגות, מחשבה ורגש.  בכך, הם מאפשרים לאדם לתפקד בהתאם לדרישות הסביבה ולהשיג את מטרותיו.

הקושי בניהול העצמי, המאפיין את המתמודדים עם הפרעת קשב (ADHD), פוגע באופן נרחב בתפקודם לכל אורך החיים: ילדים עשויים להתמודד עם קושי להתארגן, קושי בביצוע פעולות היום-יום וקושי להשתלב חברתית ולעמוד בדרישות המסגרת החינוכית. בגיל ההתבגרות אף עלול להתעצם הקושי לעמוד בדרישות בית-הספר, דרישות ההולכות ועולות עם ההתבגרות. בקרב מבוגרים, עלולה להיפגע היכולת להשתלב בשוק העבודה, לנהל משק בית וכספים ולתפקד במערכת היחסים המשפחתית.

גישת הטיפול Cog- Fun מתמקדת במתן מענה לקשיים ביכולת הניהול העצמית והתפקוד היום יומי. הטיפול הינו קוגניטיבי-תפקודי (Cognitive Functional intervention – Cog- Fun) , הכולל שיחות, משחק וסימולציה של פעילויות יום-יום.

ה- "Fun" הוא דו-משמעי – הוא מתייחס לתפקוד (Function) ומאידך לכך שהטיפול נעשה בצורה מהנה (Fun), עם דגש על העצמת המטופל תוך התנסות בחוויות של הצלחה.

הטיפול פותח ונחקר בבית-הספר לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה, בראשותה של פרופ' עדינה מאיר. מועמדים לטיפול הינם ילדים, מתבגרים ומבוגרים המאובחנים עם הפרעת קשב (ADHD) ולהם כישורים שפתיים ואינטלקטואליים תקינים. הטיפול ניתן על-ידי מרפאות בעיסוק אשר עברו הכשרה מיוחדת מטעם בית-הספר לריפוי בעיסוק בירושלים.

 

מה כולל הטיפול בגישת Cog- Fun?

הערכה מקיפה של תפקודי הניהול, השמורים והפגועים וההשלכות התפקודיות הייחודיות למטופל ולמשפחתו. לדוגמה: התמודדות בסיטואציות חברתיות, עמידה בלוחות זמנים, ביצוע מטלות למידה. בהתאם לממצאי ההערכה ייבחרו מטרות הטיפול יחד עם המטופל ומשפחתו.

הקניית אסטרטגיות קוגניטיביות לצורך שיפור תפקודי הניהול. לדוגמה: אסטרטגיות לעצירת תגובה אימפולסיבית, אסטרטגיות לניהול זמן, לתכנון ועוד. על מנת שאסטרטגיות אלה יופנמו, עליהן להירכש דרך פעילויות משמעותיות ומהנות, וכך ליצור חוויה מעצימה אשר כדאי להתאמץ עבורה. האסטרטגיות הניהוליות יתורגלו ויועברו בהמשך למטרות תפקודיות.

פיתוח מודעות-עצמית ותחושת מסוגלות. למשל: באילו סיטואציות קשה לי יותר/פחות לשלוט בעצמי? מה עוזר לי לגייס מוטיבציה? המודעות-העצמית מאפשרת לאדם לזהות מתי הוא זקוק לאסטרטגיה. במקרים רבים למתמודדים עם הפרעת קשב (ADHD) יש מודעות-עצמית לקויה, הם אינם מזהים מתי התנהגותם אינה תואמת את הנסיבות וסופגים תגובות שליליות.

בטיפול Cog- Fun  מוקנית מודעות עצמית באמצעות ניתוח משותף של התפקוד. במקביל, מושם דגש רב על מודעות לעוצמות והתנסויות בחוויות של הצלחה, על מנת לחזק את תחושת המסוגלות.

הדרכה להורים כמתווכים בתהליכים הטיפוליים. ההורים הינם שותפים מלאים בתהליך, החל משלב קביעת מטרות הטיפול, דרך השתתפות פעילה בהתאם לגיל הילד במתן תמיכות, חיזוק הצלחות, וקידום שימוש באסטרטגיות. בתהליך זה רוכשים המטופל ובני משפחתו כלים לצורך התמודדות עם ההשלכות התפקודיות של הפרעת הקשב (ADHD).

 

משך הטיפולים על-פי גישת ה- Cog- Fun

הטיפול בילדים בני 5 עד 10 יכלול 12 עד 15 מפגשים בתדירות של אחת לשבוע.

המפגשים נמשכים 45 דקות ובהם:

  • ראיון עם ההורים
  • מפגשי היכרות
  • כ- 10 מפגשי טיפול (בנוכחות ההורה), אשר כוללים פגישה אחת בבית המשפחה
  • מפגש סיכום עם ההורים

 

הטיפול במתבגרים בני 12-18 יכלול  16 עד 20 מפגשים בתדירות של אחת לשבוע.

המפגשים  נמשכים כ-60 דקות ובהם:

  • ראיון עם ההורים
  • מפגשי היכרות
  • מפגשי טיפול (ללא נוכחות ההורה)
  • 2 עד 4 פגישות של הדרכת הורים
  • מפגש סיכום משותף של המטופל והוריו

 

הסיפור של יעל ומשפחתה

יעל, בת 6.5 שנים, לומדת בכיתה א'. אובחנה לפני כשנה כסובלת מהפרעת קשב וריכוז ומקבלת טיפול תרופתי. אחיה בן השמונה ואימה אובחנו אף הם עם הפרעת קשב (ADHD). יעל מתוארת כילדה חכמה, יצירתית ורגישה. הוריה מציינים כי יעל עצמאית במרבית התחומים, אך מדווחים על קושי בהתארגנות הבוקר, אשר מתוארת כאיטית ומלווה בתזכורות רבות לגבי רצף הפעולות שנדרשת לעשות. יעל אוהבת לשחק במשחקי דמיון, מחשב ויצירה, היא יכולה להעסיק את עצמה, אך לעיתים קרובות אינה מוצאת במה לשחק ומשתעממת. יעל מזמינה לעיתים חברים הביתה, אך היא עשויה להגיב באופן אימפולסיבי אשר יגרור מריבות. כמו כן, היא נוטה לראות את צרכיה בלבד מבלי להבין את צרכי החבר/ה הנמצא עמה באינטראקציה. בנוסף, דווחו ההורים על קושי להסתגל למצבים חדשים ובלתי צפויים.

במהלך הטיפול, אשר התמקד ברכישת אסטרטגיות ניהוליות והעברתן לסביבה הביתית, יעל והוריה הגדירו 3 מטרות טיפול:

  1. יעל תצליח להתאמץ לזכור ולבצע 3 פעולות ברצף, עם תזכורת אחת ממבוגר במהלך התארגנות הבוקר.
  2. יעל תצליח להעסיק את עצמה (במקום להשתעמם) בפעילויות מהנות בעבורה, למשך 15 דקות.
  3. יעל תצליח לעצור תגובות לא נעימות ולהגיב באופן תואם בזמן משחק עם חבר/ה למשך 10 דקות.
  4. יעל תעצור ותבדוק עם החבר/ה נהנה במהלך המשחק.

בסיום סדרה של 12 מפגשים, אשר כללו מפגש אחד בביתה של יעל, הושג שיפור משמעותי בעל מובהקות קלינית בכל מטרות הטיפול.

יעל למדה להתארגן בבוקר באופן יעיל יותר באמצעות התאמות סביבתיות כמו טיימר ורשימות שהוכנו עבורה מראש. בנוסף, העשירה את מגוון הפעילויות המהנות עבורה, כך שיוכלו להוות לה משאב בזמן שמשתעממת. כמו כן,  יעל יישמה את אסטרטגיית 'עצור'  לעיכוב תגובה בזמן אינטראקציה חברתית. כך למדה לשחק  עם חברים בדרך מהנה ולווסת את תגובותיה על ידי בדיקת "מה החבר מרגיש".

במקביל לעבודה עם יעל, נעשתה עבודה עם ההורים בנוגע להבנת הקשיים האופייניים ליעל ואופן ההתמודדות עמם ביומיום. ההורים רכשו כלים להמשך עבודה בבית, למשל לערוך עם יעל שיחת הכנה לפני מפגשים חברתיים ולבחור אתה סימן מוסכם באמצעותו יתנו לה תזכורת לערוך בקרה עצמית. באמצעות כלים אלו, ימשיכו ההורים לתמוך ביכולתה של יעל ליישם את האסטרטגיות שרכשה. בסיום הטיפול דווחו יעל וההורים על תחושת מסוגלות גבוהה בהרבה מאשר בעבר.

 

הסיפור של אופיר ומשפחתו

אופיר, בן 15.5, תלמיד כיתה ט', מאובחן עם הפרעת קשב (ADHD)  מגיל צעיר.

אופיר הצליח  בבית הספר היסודי בעזרת הטיפול התרופתי ובשל יכולותיו הגבוהות. הוא דווח כי לאחרונה הישגיו הלימודיים מתדרדרים. ההצלחה הלימודית חשובה לו, אך הוא אינו מצליח לגייס את עצמו לצורך למידה. עוד ציין כי יש לו חברים רבים, הוא מרבה לצאת ולעיתים קרובות הולך לישון בשעות הלילה המאוחרות. הוריו של אופיר תיארו את הכעסים המלווים את השיח המשפחתי. בתהליך הטיפול הועמקה המודעות של אופיר ליכולת ההבנה הטובה שלו ולרצונו להצליח בלימודים. בצד זאת רכש אופיר מודעות גם לקשיים הניהוליים שלו – קושי לגייס מאמץ קוגניטיבי הדרוש ללמידה וקושי לתכנן ולארגן את לוח הזמנים ואת תהליכי הלמידה.

אופיר הגדיר את המטרות הבאות.

  1. להתחיל לבצע שיעורי בית באופן סדיר.
  2. לתכנן שלבי עבודה בעת למידה למבחן.

בטיפולים אופיר זיהה כי הוא מצליח טוב יותר לגייס מוטיבציה ללמידה, כאשר הוא ערני וכאשר הוא לומד עם שותפים. יכולותיו החברתיות הטובות, הוו משאב עבורו והוא קבע ללמוד עם חברים. כמו כן למד אסטרטגיות לארגון, אשר שיפרו באופן ניכר את ניהול הזמן ותהליכי הלמידה שלו.

הוריו של אופיר הודרכו להחליט יחד עמו על שעת חזרה הביתה בימי השבוע, לסייע לו בהכנת "טבלת מבחנים" על פי בקשתו ולשקף לו את ההצלחות שהחל לצבור. בהדרגה חל שיפור ביחסים בין אופיר והוריו וכן שיפור בתפקודו הלימודי.

 

לסיכום, הטיפול בגישת Cog- Fun נתפר אישית בהתאם לפרופיל העוצמות והקשיים של כל מטופל ומשפחה. בעקבות הטיפול תורחב המודעות העצמית ויוקנו אסטרטגיות אשר יאפשרו למטופל ולמשפחתו להשיג את מטרותיהם ולהתמודד באופן מיטבי עם השלכות הפרעת הקשב (ADHD) , בחייהם.