מדוע ילדים בעלי הפרעת קשב (ADHD) חווים קשיים בלמידה

האם הילד או הילדה שלכם מתקשים בבית הספר או בלמידה? האם הוא או היא נרתעים מלקרוא בקול רם, לכתוב פסקה או לפתור תרגיל בחשבון? זה מובן מאליו שכל ילד מתקשה מעת לעת בהכנת שיעורי הבית, אבל מה קורה כאשר באופן עקבי הילד מתקשה בתחום לימודים אחד או יותר ? במדריך זה ננסה להסביר מדוע, ילדים מתקשים לעתים בלמידה, למרות שהם מתאמצים להצליח וכיצד ניתן לפתור זאת באמצעות הוראה מתקנת.

חשוב לזכור כי הפרעת קשב (ADHD) אינה נחשבת ללקות למידה לכשעצמה (הכוונה כאן ללקות למידה מסוג דיסלקציה/ דיסגרפיה/ דיסקלקוליה). ישנם ילדים ומתבגרים, אשר חוץ מהתמודדות עם הפרעת קשב (ADHD) מתמודדים בנוסף, גם עם סוג מסוים של לקות למידה.

במקרים בהם ילד אובחן וטופל כהפרעת קשב (ADHD) בגיל מאוחר יחסית, נוצרו אצלו עם הזמן, פערים במיומנויות הלמידה הבסיסיות. ילד כזה אינו סובל מלקות למידה, אך הוא מתקשה בלימודים ויזדקק להתערבות לימודית, בשביל להדביק את הקצב ולהגיע לרמה הלימודית של קבוצת בני כיתתו. בעיקר במקצועות כמו חשבון, שפה ואנגלית.

הוראה מתקנת הנה הוראה המכוונת לסייע ולשקם תלמיד אשר מגלה קשיים בלימודיו. המטרה הגדולה היא לתווך ולאפשר לתלמיד לפתח את יכולותיו, בעזרת היכרות והתנסות באסטרטגיות למידה מותאמות לו, תוך שימוש בכושרו וידיעותיו, כך שיוכל לתפקד ביעילות ובצורה האופטימלית המרבית, בחברת בני גילו.

הוראה מתקנת יעילה, מחייבת טיפול כולל בילד בכל תחומי הלמידה ובנוסף סגירת הפערים בין הישגי הלומד לבין הישגי כיתתו.  השאיפה היא לשפר את ביצועיו ולהפכו ללומד עצמאי, המאמין ומכיר ביכולותיו ללמוד ולהגיע להישגים.

ההתערבות הלימודית צריכה לכלול גם התייחסות לפן הרגשי של ההתמודדות עם לקות הלמידה.  במקרים רבים קיים פער בין הפוטנציאל הקיים (כלומר היכולת האינטלקטואלית של הילד) לבין רמת הצלחותיו (התפקוד שלו בפועל). ההתמודדות עם לקות הלמידה עלולה להיות מלווה בתחושות קשות של תסכול, כישלון, חוויה של חוסר מיצוי ופערים בתפקוד.

צד נוסף של ההתמודדות, היא התנהלות לא יעילה וקשיים בהתארגנות של התלמיד, אשר עלולים גם הם להוות קושי מבחינת הפניות שלו ללמידה. סיוע מתאים ואימון להרגלי למידה נכונים, יועילו לתלמיד לצמצם את ההשפעה של גורמים מסיחים אלה ולהקל על הריכוז בלמידה עצמה.

ילדים עם הפרעת קשב (ADHD), מתמודדים לרוב עם שלושה סוגים של קשיים קוגניטיביים (מחשבתיים):

  1. קושי בשימור מידע בזיכרון העבודה, היכולת "להחזיק מידע בראש" כדי לעבד אותו, לקשר אותו למידע אחר ולהסיק מסקנה.
  2. קשיים קוגניטיביים שנקשרים בזיהוי של בעיות, בתכנון תהליכים (חלוקת משימה גדולה לתתי משימות, יצירת לוח זמנים לביצוע), בגמישות מחשבתית, בהסקת מסקנות ובהערכת הביצוע שלהם.
  3. קשיים ביצירת מוטיבציה ורכישה אינטואיטיבית של כישורי למידה. דבר המקשה על יצירת מעורבות של הילד בחומר הנלמד. הביטוי לכך הוא בקשיים בתחום השפה והתקשורת, רכישת יכולת הקריאה, כתיבה ומתמטיקה.

במפגשי ההוראה המתקנת, המורה בונה לילד תכנית מאורגנת ללמידה של משהו חדש (חומר לימוד או מיומנות) המבוססת על אבחון ו/או הערכה ראשונית של רמתו הלימודית ויכולתו. שימוש באסטרטגיות למידה עוזרות לילדים לרכוש ולשמר ידע.

האסטרטגיות יכולות להיות פשוטות או מורכבות. הן כוללות:

  • אסטרטגיות לתחומים אקדמיים ספציפיים – כמו רכישת קריאה, אסטרטגיות להבנת הנקרא או שיטות לפתירת בעיות מתמטיות.
  • אסטרטגיות קוגניטיביות – פיתוח צורת חשיבה אשר עוזרת לתלמידים לעבד, לשלוף או להשתמש במידע.
  • אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות – אשר מעודדות את התלמידים להציב לעצמם מטרות, לתכנן, לבדוק ולהעריך את התקדמותם.

ישנן גישות רבות לחזק את הילד בתהליך הלמידה באמצעות הוראה מתקנת, הן נבדלות האחת מהשנייה ומותאמות עפ"י היכולות של הילד וסגנון הלמידה שלו. חשוב לזכור, כי שיטות למידה הן דבר אינדיבידואלי ומה שעובד בשביל אחד, לא בהכרח  יעבוד בשביל אחר.

חיבור נכון בין הילד למורה הוא קריטי לתהליך והוא הבסיס שיניב את מירב ההתקדמות. אם זאת המקצועיות של המורה והבנה מעמיקה של קשיים בתחום הדידקטי, הרגשי ובהשפעתה של הפרעת הקשב (ADHD) – תסייע לתלמיד להתמודד עם תהליך הלמידה ותעזור לו בהמשך להפוך ללומד עצמאי המאמין ביכולתו.

אם כך, הכרת סגנון הלמידה האישי שלו והשימוש באסטרטגיות למידה נכונות, אותן הוא ירכוש באמצעות ההוראה המתקנת, יכולים לסייע לילד למצוא את הדרך הטובה ביותר עבורו לקלוט מידע ומיומנויות חדשות.