ילדים ובני נוער עם הפרעת קשב

pic-sampleנטע, ילדה בכיתה ב':
“אני באמת מתאמצת ובאמת משתדלת, אבל לפעמים זה פשוט קשה לי. אני קוראת אבל הראש שלי במקום אחר ובעוד מקום אחר, אני מנסה להתרכז אבל יש מלא רעשים בכיתה, אני יודעת שאתם לא שמים לב אליהם אפילו, אבל אצלי הם קיימים. ובווליום גבוה.”

באיזה שלב אתם נמצאים?



להפרעת קשב, בכל גיל, יש מאפיינים מובהקים. כאלה שניתן לראות, להרגיש, לפעמים אפילו לשמוע. מהם המאפיינים הללו? מה בהתנהגות שלנו או של הילדים שלנו מאותת לנו שכדאי לבדוק את הנושא קצת יותר לעומק? מתי והיכן מופיעים הסימנים האלה ואיך הם באים לידי ביטוי – בגן, בלימודים, בצבא, במקום העבודה? ואיך תדעו שהגיע הזמן לגשת לאבחון?

רק שלושה גורמים מוסמכים לאבחן הפרעת קשב, ושלושתם רופאים: נוירולוג, פסיכיאטר או רופא משפחה שעבר התמחות ספציפית בתחום. פסיכולוגים ומאבחנים פסיכו-דידקטיים יכולים להציף חשד להפרעה, אבל לא לקבוע או לשלול את קיומה (הם עשויים למלא תפקידים אחרים במהלך הדרך). מה עוד חשוב לדעת על אבחון הפרעת קשב? איפה מבצעים אבחון? מה כולל תהליך האבחון ומה חשוב לדעת לפני שמתחילים אחד כזה? – הכל כאן.

הטיפול שהוכח כיעיל ביותר להפרעת קשב הוא טיפול אינטגרטיבי המשלב טיפול תרופתי, טיפול התנהגותי וטיפול רגשי בהתאם למוקדי הקושי של המטופל. במקרה של ילדים, מומלץ לשלב גם הדרכת הורים ועבודה בשיתוף פעולה מול הצוות החינוכי. שילוב כזה לוקח בחשבון את כל פניה והשלכותיה של הלקות המורכבת הזו, ומאפשר לילדים בעלי הפרעת קשב לנהל אורח חיים מספק, פרודוקטיבי וחיובי; לממש את הפוטנציאל השכלי והחברתי שלהם, לצמוח ולהצליח.

חיים עם זה. כי זה לגמרי אפשרי, לגמרי בהישג ידכם. זכיתם בהפרעה שהיא בת-תיקון, ואפילו יותר מזה: יש בה יתרונות גדולים ופוטנציאל צמיחה אישי אדיר. אבל יש דברים שצריך לדעת כדי שהפוטנציאל הזה יתממש: קצת בירוקרטיה, קצת טיפים, כמה המלצות ועוד כל מיני עניינים שנראה לנו שיכולים לעניין אתכם ולהקל על חייכם.