מה עושים עם האיבחון

האבחון אישש את החשד שלכם שיש לכם הפרעת קשב (ADHD). מצד אחד אתם מרגישים הקלה – יש עכשיו הסבר לקשיים שלכם לאורך השנים. מצד שני, אתם יודעים שאתם רק בפתחו של תהליך ואתם מודאגים וחוששים – מה עושים עכשיו ?

קחו נשימה עמוקה וקראו את השורות הבאות. כאן תמצאו מידע שינחה אתכם מה עושים עם האבחון הרפואי בפועל.

לפני הכל:

  • וודאו שעל דף סיכום האבחון מופיעה חותמת מקורית וחתימה של המאבחן, אחרת תצטרכו לשוב אל המאבחן שנית.
  • הכניסו את האבחון בשקית ניילון שתגן עליו ותייקו אותה בקלסר שאליו תכניסו מעתה את כל המסמכים הקשורים לאבחון ולטיפול. מצאו לו מקום קבוע בבית, שתוכלו לזכור תמיד היכן הוא.
  • צלמו כמה עותקים של האבחון לעת הצורך.
  • לעולם אל תתנו לאף אחד את העותק המקורי.
  • ליתר ביטחון, מומלץ לסרוק את האבחון, כדי שיהיה לכם תמיד עותק במחשב.

בתום האבחון הרפואי קבלתם מהרופא שני סוגים של המלצות לטיפול :

  1. המלצה לטיפול אינטגרטיבי – שכולל טיפול תרופתי ו/או טיפול רגשי/התנהגותי.
  2. המלצה להתאמות באקדמיה – שינויים במתכונת בחינות ובתנאיהן. התאמות אלו מיועדות לנבחנים שיש להם הפרעת קשב (ADHD). מטרת ההתאמות היא לאפשר לכל נבחן הזדמנות הוגנת לבטא את הידע והיכולות שלו בתנאים שעוקפים את ההפרעה.

 

בואו נלך צעד אחר צעד

טיפול תרופתי :

  • גשו לרופא המשפחה שלכם בכדי להמיר את המרשם שבידיכם למרשם של הקופה.
  • רופא המשפחה שלכם עומד לתפוס חלק מהותי בתהליך של הטיפול התרופתי.
    ביכולתו של הרופא לשנות עבורכם את המינון ההתחלתי שקבע הרופא המאבחן ואף להחליף את סוג התרופה במידת הצורך.
  • היו קשובים לעצמכם ולתחושות שעולות לכם בעקבות השימוש הראשוני בטיפול התרופתי. ישנם מקרים שבהם החוויה הראשונית של נטילת התרופה כרוכה גם בפורקן רגשי, שנובע מחוויה חדשה של "שקט מרעשים פנימיים" או "יכולת להתרכז לפרקי זמן ארוכים" וכדומה. לחלופין, ישנם מקרים שבהם תרגישו שאתם מרגישים הטבה מסוימת אך היא מלווה בהופעת תופעות לוואי שונות או בירידה בהשפעת הטיפול התרופתי לאורך זמן. בשני המקרים הללו חשוב לחזור לרופא המטפל לפגישת מעקב מסודרת.
  • זה שסיימתם את האבחון והתחלתם את הטיפול התרופתי לא אומר שלא צריך להיפגש עם הרופא המאבחן יותר. יש לקבוע פגישת מעקב עם הרופא המאבחן כשלושה חודשים לאחר סיום האבחון לשם ביצוע מעקב אחר השפעת הטיפול התרופתי והופעת תופעות לוואי. בהמשך הדרך מומלץ להגיע לפגישות מעקב אחת לחצי שנה לשם ביצוע מעקב סדיר.

טיפול רגשי/ התנהגותי :

  • יש לברר עם הרופא המאבחן איזה טיפול יהיה יותר אפקטיבי עבורכם:
    טיפול התנהגותי (CBT) – יעזור לכם לפתח כלים להתמודדות עם קשיי ההתארגנות שלכם, לדוגמא, אשר נגרמים כתוצאה מהפרעת הקשב (ADHD) שלכם.
    טיפול רגשי – יעזור לכם להתמודד עם ההשפעות הרגשיות הנלוות שנוצרו כתוצאה מהתמודדות עם הפרעת הקשב (ADHD) שלכם ואף במקרים מסוימים, לסייע לכם להתמודד עם הפרעות נלוות שנוצרו כתוצאה מאי אבחון וטיפול בהפרעת הקשב (ADHD), כגון דיכאון, חרדה וכדומה.
  • בקשו המלצות מהרופא המאבחן לגבי מטפל שיוכל לסייע לכם. זה טוב לקחת המלצות לגבי מטפלים גם מחברים/ קרובים/ אינטרנט, אך זכרו שהרופא שאבחן אתכם אמור להכיר אתכם הכי טוב ולהתאים לכם את המטפל על-פי הקשיים שמלווים אתכם.
  • בדקו את ההסמכה והניסיון הטיפולי של המטפל שאליו אתם ניגשים. זכרו שלא כל מטפל שמקבל מקרים של הפרעת קשב (ADHD) אכן מבין בתחום ובעל ניסיון בתחום זה.
  • בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש שהחלה ביולי 2015 גדל היצע המטפלים שמציעות קופות-החולים ובמחיר מסובסד, אך חשוב לזכור כי לצערנו השוק הפרטי מציע היצע רב יותר (במיוחד בתחום הטיפול ההתנהגותי).
  • במידה ואתם מטופלים ע"י מטפל במגזר הפרטי ויש לכם פוליסה רפואית בחברת ביטוח פרטית, בדקו האם אתם זכאים לקבלת החזרים. במידה ואין לכם פוליסה שכזו ואתם מעוניינים לרכוש כזו, כנסו למדריך שכתבנו בנושא.