טיפול קוגניטיבי – התנהגותי בהפרעת קשב

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT), כחלק מהטיפול האינטגרטיבי – (טיפול אשר כולל התמקדות במישור התרופתי, הרגשי וההתנהגותי), עוסק מבחינה טיפולית ב"כאן ועכשיו".

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, שם את הדגש על החשיבה וההתנהגות של המטופל וכיצד שינוי שלהם יכול להוביל לשיפור בחייו. כלומר, בעוד שהטיפול התרופתי משפיע על הבסיס הנוירולוגי של הפרעת הקשב, הטיפול הרגשי שם במרכז תופעות רגשיות שעלולות להתפתח במהלך החיים עם הפרעת קשב לא מטופלת (עד הופעת תחלואה נלוות כמו דכאון או חרדה).

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מתרכז במערכת האמונות וההתנהגויות של המטופל. כמעט ואינו עוסק בשחזור והבנת ההיסטוריה הרגשית של המטופל, אלא מתמקד בהווה. טיפול זה עוסק בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות שאינם מועילים לתפקוד ומקשים על חיי היום יום שלו. ההתערבות היא קצרת מועד (בדרך כלל) וממוקדת. היא מתבצעת בשיחות בקליניקה עם מטפל התנהגותי ומיושמת מיד בחיי היומיום. הטיפול כולל ביצוע מטלות תרגול ע"י המטופל (מעין שיעורי בית).

בעוד שתרופות נחשבות ל"טיפול קו ראשון" ומעניקות שיפור ביכולתו של האדם לשמר את הקשב, להתרכז, להוריד את רמת המוסחות ולהיות פחות אימפולסיבי לפרק זמן קצוב שבה התרופה פעילה, הרי שמבוגרים שחיים עם הפרעת-קשב, זקוקים לעזרה נוספת על מנת לשפר את התפקוד היום יומי שלהם ולהתגבר על הרגלים שניטעו בהם בילדות. הרגלים אלו מבוססים על חוסר ארגון, אי-התמדה ומחשבות שליליות טורדניות. נראה שאצל מבוגרים אלו, גם אסטרטגיות ההתמודדות שלהם עם מצבי חיים לחוצים הן לקויות כתוצאה מהיסטוריה אישית רצופת קשיים וכישלונות.

הטיפול לפיכך, צריך לכלול כל מה שיסייע לכם לשנות "משהו בתפקוד". חלק זה של הטיפול נבנה בהתאם לאתגרים הייחודים איתם אתם מתמודדים בשגרת חייכם בצבא, באוניברסיטה או בעבודה. כלומר, הטיפול נבנה בהתאם לקשיים האישים שלכם, כמו חליפה בתפירה אישית. הניסיון מראה, שמרבית הנושאים שעולים סביב תחום זה אצל בוגרים עם הפרעת קשב, קשורים בהתארגנות עצמית כגון: ארגון וסדר על שולחן העבודה, ניהול זמן, דחיינות, מילוי משימות וחלוקתן לשלבים, שימוש בעזרים לתזכורת וכדומה.

הגישה הטיפולית בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT), מבוססת על מודל של אמ"ת (אירוע מסוים אשר מוביל למחשבה שמוביל לתגובה). כך שבמקום שאדם יפעל באירוע מסוים עפ"י תגובה אינסטינקטיבית שלילית, שנטבעה בו מתוך ניסיון חייו, הוא ילמד לזהות את המצב ולעצור את התגובה האוטומטית השלילית. כך לדוגמא, אדם שנדרש לבצע פרויקט חדש בעבודה (=אירוע) – מתוך ניסיון חייו הוא מגיב בהתנהגות לחוצה, הוא מתכנס בתוך עצמו, הופך כעוס ועצבני (= תגובה אוטומטית). באמצעות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, אותו אדם ילמד לזהות את התחושות והמחשבות השליליות (=מחשבה), למתן אותן מבעוד מועד, כך שהתגובה שלו תהיה יותר מתאימה לסיטואציה ויותר אפקטיבית.

בשלב הראשון של הטיפול, המטפל יסייע למטופל להכיר את הייחודיות של הפרעת הקשב שלו. כלומר כיצד הפרעת הקשב שלו באה לידי ביטוי בחייו באספקטים השונים (ההשפעות השליליות וגם החיוביות).  לכל אדם עם הפרעת קשב יש את הייחודיות שלו, והקשיים שלו באים לידי ביטוי בצורות שונות.

בשלב השני,  יתחיל המטופל להשתמש בכלים שלמד במהלך הטיפול. הם יעזרו לו בזיהוי המחשבות השליליות שלו לגבי עצמו, כאשר הוא נתקל בקשיים בתפקודים הניהוליים, הוא יוכל לרכוש מיומנויות שחסרות לו והתנהלות יעילה יותר בחיי היומיום.

בשלב השלישי, המטופל והמטפל עובדים יחד על הרחבת היכולת לקבל החלטות בצורה מושכלת ורגועה ולא בתנאי לחץ ומתח, אשר מובילים לפתרונות לא אפקטיביים.

בשלב הרביעי, המטופל בוחן ומתרגל בחייו מחוץ לחדר הטיפולים, את אשר למד במהלך התהליך בסביבה הסטרילית והנקייה. חשוב להדגיש ששלב זה מתרחש כבר במקביל לכל השלבים הקודמים.

להלן כמה נושאים שנלמדים במהלך טיפול התנהגותי-קוגניטיבי:

  1. שליטה בהתנהגות: היכרות עם ההתנהגויות הבעייתיות של המטופל – אלה שלא מקדמות אותו – והפיכתן להתנהגויות מועילות יותר.
  2. חשיבה תפקודית: לימוד דפוס המחשבות השלילי-טורדני של המטופל – ומתן מענה באמצעות אימוץ דפוסי חשיבה חיוביים: אני מסוגל, אני בעל ערך.
  3. קבלת החלטות מושכלות: אימוץ טכניקות לקבלת החלטות על בסיס רציונאלי ולא אימפולסיבי.
  4. התארגנות: שימוש בטכניקות אימון כגון תכנון זמן, יומן יומי ושבועי, הצבת יעדים ועוד.

מטפל התנהגותי מיומן ומנוסה, שמתמחה בטיפול בבוגרים עם הפרעת קשב, חייב לדעת שבשלב הראשון מטופלים רבים יתקשו ליישם את כל אלה: עצם ההתנסות תציף אצלם זיכרונות של כישלונות, מחשבות שליליות, פסימיות, ביקורת עצמית והרגשת תסכול. הוא צריך לדעת להכיל את האכזבה, לטפל בהתנגדויות ולעזור ביצירת השינוי.

בהצלחה !!!