זכויות סטודנטים בביטוח לאומי הגשת תביעה לוועדה רפואית

החזרה לספסל הלימודים בוודאי מעוררת אצלכם הרבה חששות ופחדים – העומס הצפוי בלימודים, הצורך לשלב לימודים ועבודה, ההתמודדות עם מסגרת חדשה, ומעל הכל מרחפת העננה של הפרעת הקשב שלכם. איך אפשר להיות סטודנט עם הפרעת קשב (ADHD) ולהישאר בחיים?

אז זהו, שאפשר.  כדאי שתדעו, לפני הכל –  אתם יכולים לקבל מהמדינה סיוע כספי משמעותי מאוד שיעזור לכם לצלוח את תקופת הלימודים.

כדי לקבל אותו, עליכם להגיש בקשה לביטוח לאומי. אך לפני כן חשוב לנו להדגיש שהסיוע לא ניתן לסטודנטים המאובחנים בלקות למידה (דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה) בלבד, אלא רק לסטודנטים המאובחנים בהפרעת קשב (ADHD). ההפרדה בין המצבים הללו נעשתה מכיוון שהביטוח הלאומי יוצא מנקודת ההנחה, שהפרעת קשב (ADHD) עשויה לפגוע בתחומים שונים בחיי היום יום ולא רק בלמידה ולכן ניתן לקבל על כך אחוזי נכות.

כדי לקבל את כל הסיוע, תצטרכו לעבור וועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי. הוועדה תקבע את דרגת חומרת הפרעת הקשב (ADHD) שלכם, ולפיה תעניק לכם דרגת נכות (שיכולה לנוע מ- 0% נכות ל40% נכות או יותר אם נקבעת נכות על תחלואה נלווית). אל תיבהלו, אתם ממש לא נכים. המילה נכות היא פשוט חלק מהטרמינולוגיה של הביטוח הלאומי.

בסוף שנת 2014 נכנסה לתוקף תקנה חדשה בתקנות הביטוח הלאומי, שנקראת "הפרעת קשב התפתחותית ADHD " – התקנה קובעת שהפרעת קשב (ADHD), על שני סוגיה (עם היפראקטיביות או בלי), שאובחנה ע"י רופא באבחון קליני, מוכרת כנכות בביטוח לאומי.
עד אז, נקבעה הנכות בגין הפרעת קשב לפי סעיף רגשי.

התקנה מדרגת את הנכות בגין הפרעת קשב מ-0% עד 40% נכות, כאשר לכל מדרגה יש קריטריונים:

  • 0% נכות –   ישנה תגובה טובה לטיפול תרופתי והקשיים אינם דורשים טיפול תרופתי יומיומי.
  • 10% נכות –   ישנה תגובה טובה לטיפול תרופתי. ישנו צורך בטיפול תרופתי יומיומי שנמשך לפחות שנה.
  • 20% נכות – ישנה תגובה חלקית לטיפול תרופתי וישנו צורך בטיפול תרופתי יומיומי במשך שנה לפחות. בנוסף לכך, ישנו תיעוד של פגיעה קשה בשניים מהתחומים האלה: חברתי, לימודי ותעסוקתי.
  • 40% נכות – ישנה הפרעה חמורה וישנו חוסר התאמה חמור, המתועד בשניים מהתחומים מתוך השלושה האלה: חברתי, לימודי או תעסוקתי. בנוסף יש התייחסות לאפשרויות הבאות:
  1. אין תגובה לטיפול תרופתי, למרות ניסיונות טיפול ממושכים.
  2. לא ניתן לתת טיפול תרופתי בשל תופעות לוואי חמורות על אף ניסיונות.
  3. לא ניתן לתת טיפול תרופתי מסיבות רפואיות (מחלות לב וכו' )

הועדה תקבע את אחוזי הנכות להם אתם זכאים, בהתאם למידת השפעת ההפרעה על חייכם החברתיים, הרגשיים, הלימודיים והתעסוקתיים.

הנכות יכולה להיות שקלול של ליקויים גופניים מסוגים שונים ואין הכרח שאחוזי הנכות יהיו כולם כתוצאה מהפרעת הקשב. כלומר, אל תהססו לפרט את כל הליקויים הגופניים שאיתם אתם מתמודדים, הם כולם רלוונטיים:  ליקויי שמיעה, ראיה, נשימה, ליקויים אורתופדיים, נוירולוגים, מחלות מולדות, תאונות מהעבר, ומצבכם הרגשי. תבינו: שקיפות בנושא הבריאותי תסייע לכם.  אל תסתירו מידע. זה לטובתכם!
פונה שהוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי קבעה לו נכות רפואית בשיעור של 20% ומעלה, זכאי לשיקום מקצועי. במסגרת השיקום המקצועי, מספק המוסד לביטוח הלאומי סל שיקום, סל מלא יכול להגיע לכ- 55,000 ₪ לשנת לימודים. הסיוע בסל יכול לכלול :
דמי שיקום – מותנה במינימום של 20 שעות לימוד שבועיות, או 16 שעות לימוד בהתאם לנסיבות :

  1. מי שאינו מקבל קצבת נכות, זכאי לדמי שיקום בסכום השווה לקצבת הנכות המשולמת לבעלי דרגת נכות של 100%, בהתאם להרכב המשפחה.
  2. למי שמקבל קצבת נכות חלקית, דמי השיקום יהוו השלמה עד סכום הקצבה המשולמת לבעלי דרגת נכות של 100%, לפי הרכב המשפחה.
  3. מי שמקבל קצבת נכות מלאה לא יהיה זכאי לדמי שיקום.
  • סיוע בשכר לימוד (שכר לימוד אוניברסיטאי).
  • סיוע ברכישת ציוד לימודי ומכשירי לימוד (כמו מחברות, קלסרים, מחשב נייד, מדפסת וכדומה).
  • החזר הוצאות על שיעורי עזר.
  • סיוע בשכר דירה (במידה שיחידת הדיור שאתה שוכר ממוקמת לפחות 40 ק"מ ממקום מגוריך הקבוע/ בית הוריך).
  • החזר של הוצאות נסיעה – בהתאם לתעריף תחבורה ציבורית וע"פ הוצאות נסיעה בפועל.
  • החזר כספי עבור קורס פסיכומטרי או מכינות קדם אקדמאיות.
  • ניתן לקבל תשלומים רטרואקטיביים לשנה אחורה (מיום הגשת תביעת השיקום).

 

בהמשך ניתן לכם את כל הפרטים ונדריך אתכם כיצד עושים זאת. אם אתם מעוניינים בייעוץ נוסף בנושא, או בקבלת ליווי אישי בתהליך הגשת הבקשה לביטוח הלאומי, אנחנו ממליצים לפנות לש.י.ל כפר סבא, שם ניתן לקבל יעוץ חינם לסטודנטים עם הפרעת קשב (ADHD), כולל עזרה במילוי הטפסים, הכנה של רשימת המסמכים הנדרשים לבקשה והסבר לקראת הוועדה הרפואית.

 

האם הקביעה שיש לי אחוזי נכות עלולה לפגוע בכם בעתיד?
אל חשש. יש לך חיסיון על המסמכים של התיק הרפואי שלך וגם על התיק של ביטוח לאומי. החיסיון ניתן להסרה רק באמצעות חתימתך על טופס וויתור על סודיות רפואית.
אגב, המידע הרפואי שתמסור לביטוח הלאומי לקוח מהתיק הרפואי הציבורי, זהו מידע שנמצא שם גם ככה… כל מה שהבקשה לביטוח לאומי עושה זה לתרגם את המידע מהתיק הרפואי לאחוזי נכות.
חשוב שתזכרו: התהליך הזה, שאתם עוברים מול הביטוח הלאומי, הוא ברוח חיובית ואופטימית. הביטוח הלאומי מאמין בצעירים או בסטודנטים עם הפרעת קשב, מאמין שהיכולות והמוטיבציה שלהם יכולים להביא להצלחתם בלימודים ולהשתלבות טובה בשוק העבודה. במקביל לכך הם מכירים בקשיים שגורמת הלקות, ומספקים את הסיוע הנדרש, כמיטב יכולתם.

 

אז מה עושים?

כאמור, בשביל להיות זכאים לסל שיקום עליכם להגיש בקשה לקביעת נכות רפואית.

לשם כך עליכם להיכנס לאתר של ביטוח לאומי. אבל אנחנו כבר הקלנו עליכם וצירפנו את הקישורים לשני הטפסים. כל שנשאר לכם לעשות הוא להדפיסם, למלאם ולשלוח לסניף הביטוח הלאומי .
רגע, לא לברוח!  אנחנו יודעים שאתם שונאים למלא טפסים… אבל הטפסים הללו לא ארוכים !

ובהמשך נדריך אתכם צעד צעד כיצד למלאם.
אנחנו יודעים שמאד קשה לכם עם בירוקרטיה, אבל חכו רגע, אל תרימו ידיים עכשיו. מדובר במאמץ חד פעמי שבסופו תוכלו לקבל עזרה לא מבוטלת.

קדימה, בואו נעשה את זה יחד –

תביעה של נכות כללית – טופס 7801 (סה"כ 5 עמודים) – זוהי הבקשה הראשונה שעליכם להגיש

מטרתו של  טופס זה היא לשקף את מצבכם הרפואי המלא. מלאו אותו בצורה יסודית ומפורטת (שימו לב שלא כל העמודים רלוונטיים אליכם(.   הקליקו, הדפיסו
לטופס התביעה לנכות כללית (7801) חשוב לצרף את המסמכים הבאים:

  • אבחון רפואי של הפרעת קשב(ADHD) – שימו לב כי אבחון דידקטי/פסיכו-דידקטי ומת"ל אינם אבחוני קשב רפואיים תקפים.
  • חוות דעת פסיכיאטרית/ נוירולוגית עדכנית ומקיפה, אשר מתארת את הפרעת הקשב שלכם ואת השפעתה על כל מעגלי החיים שלכם (המישור הרגשי, חברתי, תעסוקתי ולימודי).
  • אם עשיתם בעבר אבחונים דידקטיים, פסיכו-דידקטיים ופסיכו-דיאגנוסטיים מומלץ לצרפם, אך זו לא חובה.
  • המלצות והערכות ממורים, גננות – אם יש, מומלץ לצרפם, אך זו לא חובה.
  • בכל תחום בריאותי יש לצרף את התיק הרפואי המלא מהעבר + מסמך עדכני ומקיף מרופא מומחה בתחום הרלוונטי. לדוגמא, אם הנכם סובלים מאסטמה יש לצרף אישורי עבר על טיפולים ומעקב אצל רופא מומחה וכמובן חוות דעת עדכנית לגבי המצב כיום.

 

שבו עם הטפסים מול ההנחיות שלנו ומלאו –

סעיפים 1-2 – מילוי פרטים אישיים.

סעיף 3 –  ליקויים גופניים. סעיף חשוב מאוד!

  • פרטו את כל הליקויים הגופניים שלכם וסמנו אותם במשבצת המתאימה. לא רק ליקויים הקשורים להפרעת קשב, אלא כל הליקויים כולם. למשל, אם אתם סובלים ממחלת קרוהן, סמנו את משבצת מספר 9 "מחלות בדרכי העיכול".  אסטמה? סמנו משבצת מספר 14 "מחלת ריאות".
  • בנקודה מספר 17 בטופס יש לכתוב "הפרעת קשב".
  • צרפו לטופס התביעה העתקים של המסמכים והאבחונים של כל הרופאים המומחים שמתארים כל לקות שיש לכם.
  • לכל ליקוי עליכם לצרף מסמך עדכני מהרופא המטפל, לדוגמה :
    אסטמה- מסמך רפואי של רופא המטפל מומחה לדרכי הנשימה.
    אנמיה – להביא ספירת דם עדכנית.
    פלטפוס- להביא מרשם למדרסים.
    יתר לחץ דם – בדיקה עדכנית אצל הרופא.
    תת פעילות בלוטת התריס- להביא ספירת דם עדכנית מהחודש האחרון.
  • אם חסרים לך מסמכים עדכניים – למשל יש לך אסטמה ולא היית אצל רופא כבר שנים – חשוב מאוד לקבוע תור לרופא ולבקש ממנו שיכתוב לך את מצבך הרפואי.
  • הערה חשובה!
    אל תחתמו על תת הסעיף האחרון בסעיף 3 (הנמצא בתחתית עמ' 2).
    זהו סעיף שאומר שאתם מאשרים שיקבעו לכם נכות בלי לזמן אתכם לבדיקה רפואית.

הנחיות הגשה:

  • הכינו את כל המסמכים הרפואיים לפי נושאים, וסדרו אותם בצורה כרונולוגית.
  • לאחר מכן, הכניסו את הטופס ואת הנספחים הנ"ל למעטפה (מספיק גדולה).
  • את המעטפה הגישו לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים שכתוב בתעודת הזהות שלכם. אם למשל בתעודת הזהות כתובתך היא פ"ת ואתה שוכר דירה בתל אביב – יש להגיש את המעטפה לסניף הביטוח הלאומי בפתח תקווה!
  • ניתן להוסיף מסמכים גם לאחר הגשת המסמכים, עד הוועדה הרפואית כולל, אך לא לאחריה. ניתן לשלוח בפקס או להביא אתכם לוועדה.

אפשר להגיש את המעטפה באחת משלוש דרכים:

  1. לשים בתיבת השירות של הסניף, בכל שעה שתרצו בלי קשר לשעות הפעילות.
  2. לשלוח בדואר לסניף.
  3. להגיע לסניף בשעות הפעילות ולמסור את המעטפה לפקיד הקבלה ואז ניתן גם לקבל אישור רשמי על הגשת המעטפה, אם זה חשוב לכם. שימו לב לכך לשעות הקבלה בביטוח הלאומי – הן משתנות מסניף לסניף.

    חשוב מאוד!!!!!!!

להשאיר בבית העתק של טופס התביעה והנספחים הנלווים במקום שקל לזכור (ארון מסמכים, מגירה כלשהי וכדומה).

ומה קורה עכשיו ?

אחרי 60 יום מרגע שליחת תיק המסמכים וטופס התביעה לביטוח לאומי, תקבלו זימון לוועדה רפואית.

הוועדה הרפואית – מה עושים ?

חשוב שתגיעו עשר דקות לפני השעה שנקבעה לכם, כדי להירשם.

  • הוועדה נמשכת בד"כ כ-10 דקות.
  • הביאו אתכם תעודת זהות.
  • אם יש בידיכם דיסקים עם בדיקות שקשורות לליקויים שציינתם בתביעה – מומלץ להביא גם אותם.
  • בוועדה יושב רופא אשר מתמחה בתחום הבקשה. כך שבדיון בנושא הפרעת קשב, יישב פסיכיאטר או נוירולוג.
  • אם ציינתם בטופס התביעה מספר סעיפי ליקוי, אתם תזומנו למספר וועדות. זאת בהתאם לתחומי המומחיות השונים של סעיפי הליקוי שציינתם בתביעה. במקרה כזה תצטרכו להגיע לכמה וועדות בכמה ימים שונים.
  • ניתן להביא אתכם הורה/ רופא/ עו"ד וכמובן שניתן להגיע לבדכם.

זכרו:

התמונה שתציגו בפני הוועדה, תשפיע על שיעור הנכות שתיקבע ע"י הוועדה. לכן, המטרה כאן היא להדגיש את הקשיים שליוו אתכם במהלך חייכם: הקשיים הלימודיים, הקוגניטיביים, הרגשיים והחברתיים ולאו דווקא את התוצאה הסופית. כלומר, אם נשאלתם לגבי העובדה שסיימתם את כיתה י"ב עם תעודת בגרות מלאה, כדאי לספר לוועדה על הדרך הקשה שעברתם כדי להגיע לזה – שיעורי עזר, התאמות לימודיות, טיפול תרופתי, טיפול רגשי, תחושת התסכול, השעות הרבות שהשקעתם ועוד.

מתי מגיעה התשובה ?

ההחלטה תגיע אליכם בדואר, כחודש לאחר שהוועדה מתכנסת.

כיצד תראה התשובה לתביעה שלך?
התשובה תגיע יחד עם פרוטוקול הוועדה ושם יהיה כתוב החלטתה של הוועדה. חשוב לזכור כי רק מי שהוועדה הרפואית קבעה לו דרגת נכות של 20% נכות ומעלה יכול להיות זכאי לשיקום מקצועי.

מה קורה אם נקבעה לך נכות הנמוכה מ- 20%?

במידה שנקבעה לך נכות הנמוכה מ-20% אתה זכאי להגיש ערר על ההחלטה בתוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה. הערר הוא מסמך משפטי ומומלץ לצרף אליו גם חו"ד של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי, למשל בהפרעת קשב- חו"ד של פסיכיאטר. בשלב זה כדאי לפנות לייעוץ מקצועי משפטי. ניתן לפנות לש.י.ל כפר סבא בטלפון 09-766-9393.

כמה טיפים

  • הרופאים היושבים בוועדה הם מומחים בעלי ניסיון עתיר שנים בוועדות רפואיות ותפקידם לברר את טענותיכם, באשר לסעיפי הליקוי הרפואיים עליהם טענתם בטופס התביעה. לכן זכרו כי הם לא נגדכם ומטרת השאלות היא להכיר אתכם יותר לעומק.
  • הרופא ישאל אתכם שאלות שרלוונטיות לתחום התמחותו, שאלות על אחד מהליקויים שכתבתם בתביעה. המטרה שלכם היא לתת תשובות מפורטות עם דוגמאות ולהעביר לאנשים שיושבים מולכם את החוויה שלכם של החיים עם הפרעת הקשב (ADHD).
  • בהקשר של הפרעת הקשב (ADHD), במהלך הוועדה הם יבדקו את הדרך שבה אתם מופיעים, לבושים, מתנהגים, מתנסחים, יוצרים קשר עין… יבחנו מה אתם משדרים.
  • מומלץ להגיע עם הורה או בן זוג, עדיף הורה, כדי להדגיש שאתם עדיין צעירים.
  • חשוב לעשות סימולציה בבית ולתאר בפני אדם שיושב מולכם, את הדרך הקשה שעברתם בחיים כדי להגיע לאן שהגעתם. זו הבמה שלכם לספר בקצרה על החיים עם הפרעת הקשב (ADHD), להדגיש את הקשיים שחוויתם ואת דרכי ההתמודדות שלכם: שיעורי עזר למיניהם, שיפור בגרויות, קורסים מותאמים, הוראה מתקנת, עזרה מההורים, קשיים חברתיים, טיפולים לסוגיהם ועוד ועוד.
  • דעה רווחת של חלק מהפונים לוועדה היא, שבמידה שהם משתמשים בריטלין, יש סיכוי קטן ביותר שיקבלו את אחוזי הנכות הנדרשים. ההיפך הוא הנכון – חשוב להראות מעקב רפואי מלא. יחד עם זאת, דאגו להדגיש את העובדה שהטיפול התרופתי שאתם מקבלים אמנם מקל, אבל לא באופן מלא. בנוסף לכך, לעיתים יש לטיפול התרופתי תופעות לוואי. הזכירו גם אותן.
  • חשוב לדעת, כי בתאריך 11.2.16 בית הדין האזורי לעבודה בת"א החליט, כי לסטודנטים עם הפרעת קשב (ADHD), אשר פונים לוועדה בבטל"א יש זכות לייצוג ע"י עו"ד גם במהלך הבדיקה הרפואית. הבדיקה הרפואית בוועדה היא השלב בו מתנהלת שיחה בין רופא הועדה ובין הסטודנט, שבמהלכה הוא נשאל שאלות שונות לגבי מצבו. החלטה זו הנה משמעותית, בכך שהיא מעגנת את זכויות צעירים וסטודנטים עם הפרעת קשב (ADHD) בוועדות בביטוח לאומי. מעתה, כל סטודנט ידע כי זו זכותו להיות מיוצג ע"י עו"ד בכל שלבי הועדה (כולל הבדיקה הרפואית). 

קראו את פסק הדין של אדם שושני 

אז בשעה טובה ניגשתם לוועדה וקיבלתם אחוזי נכות של 20% ומעלה.  אז מה עושים עכשיו ? איך מתרגמים את ההכרה של הבטל"א לסיוע ממשי ? היכנסו למדריך  הבא שלנו שעוסק בתביעה לשיקום מקצועי מבטל"א.

לפוסט הקודם – הגשת תביעה לשיקום מקצועי